אחותי קטנה ממני ב7 שנים.
אני חייבת לציין שהיא תמיד היתה מאוד חכמה ובוגרת לגילה, והייתי מדברת איתה על דברים כמעט כמו בת גילי, והיא באמת מוכשרת ומקסימה.
לפני כמה שנים, כשהיא היתה ממש קטנה, בת 7 בערך, היא סיפרה לי על משהו שקרה לה כמה חודשים קודם לכן כשהיא עוד היתה בגן והיא אמרה שהיא לא דיברה על זה עם אף אחד.
היא אמרה שיום אחד הבן של הסייעת הגיע לגן, נער בשנות ה20 בערך לפי איך שהיא תיארה אותו, והיא תמיד היתה באה לחבק אותו כשהוא היה מגיע כמו כולן כי הן היו רואות אותו הרבה והכירו אותו.
יום אחד הוא הגיע והיא חיבקה אותו ואז הוא התיישב לידה ושאל אם היא רוצה לשבת לו על הירך. קשה לי לתאר את זה אבל מפה לשם היא אמרה איך הוא הכניס לה יד לתחתונים ושאל אם זה נעים לה והיא לא ידעה מה לענות, אז היא אמרה שזה בסדר.
באיזשהו שלב היא קמה והלכה, ומאז חששה ממנו.
הוא היה מגיע לגן ושואל אותה למה היא כבר לא מחבקת אותו והיא היתה נמנעת מלדבר איתו.
כשהיא סיפרה לי את זה הייתי בת 14-15, ובאמת שהייתי מזועזעת מהסיפור הזה גם אז אבל הגבתי בצורה כל כך מוטעית.
אמרתי לה שלא תספר על זה לאף אחד כי זה נורא, בעיקר לא להורים שלנו. שיכול להיות שהיא לא זוכרת נכון או שהיא דמיינה את זה ובגלל זה עדיף שהיא לא תדבר על זה.
היא מאוד הקשיבה לי וניסתה ללכת בדרכי באותה תקופה אז היא הסכימה איתי ולא דיברנו על זה יותר.
אני מרגישה שטעיתי. שגרמתי לה לקבל רושם מוטעה על הדרך שצריך להתמודד עם הטרדות. שהיא אשמה. ובגלל שהיא היתה כל כך קטנה אני פוחדת שזה עיצב אותה לחשוב שצריך להדחיק חוויות כאלה ולא לשתף כדי להתמודד. אני מצטערת שלא עשינו לו כלום על מה שהוא יכל לעשות לעוד ילדות.
עכשיו כבר עברו כמה שנים. אם הייתי יכולה הייתי מגיבה אז אחרת אבל אני הייתי רוצה שתדע שכל מה שאמרתי לא נכון. אני לא יודעת אם לפתוח את הנושא הזה שוב, אני לא רוצה להזכיר לה את זה, למרות שיש לי תחושה חזקה שהיא זוכרת אפילו שהיא היתה קטנה מאוד.
איך כדאי לי לגשת לנושא הזה איתה? האם כדאי לי להזכיר לה את הסיפור שהיא סיפרה לי לפני כמה שנים? אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות