אז בגדול יש לי חבר ממש קרוב כבר כמה שנים אנחנו מדברים כמעט כל יום וכל שיחה שעות, לפעמים יום שלם(מתעוררת, מתקשרים, פתאום 2 בבוקר).
אף פעם לא משעמם איתו והוא מצחיק אותי ומידי פעם גם מחמיא וזה יכול להפוך את היום שלי מחרא למושלם.
זה נשמע לי הכי רומנטי כשאנחנו מדברים והשיחה נגמרת כשכבר שנינו במיטה והטלפון על האוזן עד שאנחנו נרדמים.
אבל למרות כל זה אנחנו לא נהיה אף פעם זוג,זה פשוט לא אפשרי, אני הכנסתי את עצמי לסיטואציה שאני לא מסוגלת לצאת ממנה.מאז שהכרתי אותו, רק פעם אחת הסכמתי לצאת לדייט עם איזה בחור מהעבודה וישר כשחזרתי הביתה מצאתי את עצמי מסמסת לחבר הקרוב שלי לדבר. ומאז אותו הדייט אני פשוט אומרת לא לכל בחור שמציע לי ...
זה די ברור אבל אני גם נמשכת אליו בנוסף לאופי המדהים שלו.
אני אבודה רצח ,לפעמים אני נכנסת לפאניקה שאני פשוט אהיה לבד לנצח בגלל זה ואני אהיה בזוגיות המדומה הזאת עד שהוא אולי יחליט שהוא רוצה למצוא חברה ואז הלב שלי ישבר וזהו חחחח.
הוא בעצמו אמר לי שאין ממש דבר כזה ידידות בין גבר לאישה אבל אני מנחשת שהכוונה שבנות תמיד מפתחות רגשות (כמה אירוני).
אני גם בטוחה שהוא יודע יפה מאוד שיש לי משהו אליו בגלל שאני לא טובה בלהסתיר את הרגשות שלי אבל אני חושבת שהוא בטוח שאני עוד איזו בחורה צעירה שמדברת עם 100000 בנים במקביל ומשחקת בכולם בשביל תשומת לב אבל הוא לא מבין שאני באמת חושבת עליו מלא ורק רוצה אותו ולא שום דבר אחר… אבל כמו שאמרתי לא נהיה ביחד בחיים אז להגיד לו משהו ולהרוס את כל הקשר לא יתן כלום
אנחנו כמו איזה סוד כמוס אחד של השני, אין לנו חברים משותפים או עבר משותף
או משהו כזה, זה רק אני והוא בנינו הכל מ0.
אני לא יודעת מה אני ממש מצפה לשמוע אבל אני בטוחה שעוד אנשים חוו משהו כזה, אז אני אשמח לשמוע כל דבר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות