לא
היי.. אז יש לי חבר, הכרנו בערך לפני שלושה חודשים. בהתחלה כשהיינו יוצאים לדייטים אז לפעמים לא היינו מתראים שבוע בין דייט לדייט, והייתי מרגישה פרפרים והתרגשות לקראת כל דייט. די שמרתי על שגרה וחיים רגילים כשלא נפגשנו, מקסימום אם חשבתי עליו התגעגעתי והרגשתי שמחה. לאט לאט התחלנו להיפגש יותר.
לאחרונה (שבוע שבועיים) אם אנחנו נאלצים לא להיפגש לכמה ימים ברצף אני פתאום מרגישה עצובה מאוד שהוא הולך, אין לי חשק, אוכלת גלידות וכל מיני גאנק ורק רוצה לראות אותו. מרגישה כאילו לקחו לי חלק ממני רחוק, ממש ככה. עצובה ומדוכאת
זה שאני מרגישה ככה נראה לי בעייתי ומוזר. מעולם לא הייתי תלותית, תמיד עצמאית, תמיד טיפלתי בבעיות שלי בעצמי חשבונות דירה הכל, הערכתי את הפרטיות שלי והזמן השקט שלי עם עצמי. לא רוצה להיות תלותית כלפי מישהו. גם ממה ששמעתי הרוב שמחים כשהם חושבים על בן זוגם גם אם הוא רחוק, לא מדוכאים מהמרחק. ניסיתי להיפגש עם חברה ולמלא את הזמן בדברים אחרים אבל אפילו החברה הרגישה שאני כבויה ושאלה אם עצובה וקרה משהו.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025