הייתי בזוגיות הכי קרובה וטובה שיש מגיל 14 עד גיל 20 עם בת זוג הכי תומכת ומדהימה שאפשר לבקש.. נפרדנו לפני חצי שנה אז בהתחלה אמרתי לעצמי שככה זה ואני צריך זמן להתאבל עליה ואחכ יהיה פשוט יותר.. כעבור חצי שנה אני מרגיש סוף סוף שהשלמתי עם הפרידה אבל ההשלכות שלה מונעות ממני להתקדם..
קודם כל, מגיל 14 הייתי איתה, היא הייתה הראשונה שלי בהכל והתפתחנו זה לצד זו.. מהבחינה הזאת אני מרגיש שאני מאחורי כולם בזה ולא מצליח להתאקלם כמו שצריך
דבר שני, הביטחון שלי אף פעם לא היה בשמיים אבל לאחר הפרידה הוא צנח לשפל שאף פעם לא הייתי בו.. מאמין שבנות מרגישות את זה וזה הורס לי
האבסורד הוא שהדבר היחיד שמעלה לי את הביטחון זה להיות בקשר עם מישהי חמודה וזה משאיר אותי במקום..
בעיקרון בלי להעיד יותר מידי על עצמי אני מרגיש שאני באמת בן אדם מקסים שלא מחפש לעשות שטויות ורק צריך אהבה כדי לפרוח ואחרי כל כישלון כזה אני פשוט שוקע בכל מיני דברים שמעכבים אותי.. לא מצליח להשתחרר מזה
יש עוד אנשים שמרגישים כמוני? אבודים בעולם? לא יודע כבר איך להתמודד...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025