שלום לכולם,
אני כבר כמעט כל החיים זוכר את עצמי אחד שלא ראה צורך בקשרים חברתיים וגם כשיצרתי קשרים מסוימים, מהר מאוד זה נגמר (גם קשרים חבריים וגם קשרים עם נשים שהכרתי). זה מרגיש לי מאוד מאולץ ורוב הזמן מיותר ובכלל רוב הזמן אני בכלל לא חושב על זה בכלל להיות בקשר עם מישהו/מישהי. אני גם כנראה גם לא ארצה להתחתן וגם לא לנהל שום מערכת יחסים כלשהי. אינני מבין מדוע. אולי כי אין לי משיכה כלל לשום דבר, או שזה נובע מכך שאני בן אדם די דיכאוני, מלנכולי, למרות שלפעמים אני יכול להתנהג בצורה מאוד חברותית ומאוד רגיש לזולת ועם שמחת חיים לפעמים, אבל עדיין אני תמיד מעדיף את המפלט להיות לבד. אני גם אדם מופנם, ואני מרגיש לרוב שהשהות שלי עם אנשים אחרים כמעט תמיד מפר את שלוות הנפש שלי (ובזמן האחרון אינני רגוע בכלל ומאוד לחוץ). אינני יודע כיצד אסתדר בחיים, אם תהייה לי המשכיות וארצה להביא ילדים לעולם.
אני גם לא בטוח אם זה קשור לחרדה חברתית בכלל כי זה אולי חלק מהטבע שלי שאני כזה שאוהב להיות לבד ולא זקוק למגע ולחום ולקשרים מתמשכים ומחייבים (וגם לא מחייבים). אינני יודע אם זה משהו שאני מדחיק למעשה בתת מודע כדי להימנע מלהיפגע מאנשים/נשים, או שאולי אינני נמשך לנשים, או שיש לי בעיות רגשיות בלתי פתורות. זה עדיין דברים שלא הצלחתי להבין על עצמי. עבורי זה די נורמלי, אבל המסר שאני מקבל מהסביבה הוא שזה לא לגמרי נורמלי. עובדה שכמעט אין לי כישורים חברתיים אז זה מאוד מקשה עליי, ואולי גם בגלל זה אני נמנע ולא רוצה קשרים עם האחר? אני מאוד מפחד מהעתיד שלי וכיצד אסתדר בעבודה בעתיד ובמסגרות אחרות בחיים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות