אני בת 25, גרה עם אמא שלי לבד.
לפני כ-3 שנים, אמי ביקשה ממני לעזור לה כלכלית כל חודש ולהשתתף בהוצאות.
כמובן שנענתי בחיוב, אבל לא חשבתי שזה יגזול ממני כל כך הרבה.
ולמה בעצם זה מפריע לי?
אמא שלי כל חייה לא ידעה איך להתנהל עם כסף ולא הייתה אחראית למעשיה ונקלעה לחובות ולמזלה אמא שלה(סבתא שלי), כל הזמן דאגה לכסות לה את החובות.
כיום, סבתא שלי זאת שמממנת לנו את שכר הדירה (שאין ספק שזו עזרה מדהימה).
ולכן, מכעיס אותי לעזור לאמא שלי.
אני מתכננת ללמוד ולעבור לגור באיזור בו אלמד, ולכן יהיו לי לא מעט הוצאות ואין לי מי שיעזור לי בזה.
ובמקום לחסוך כמעט את רוב המשכורת שלי, אני עסוקה בלהעביר לאמי כל חודש כסף וזה פשוט משפיע על מצב הרוח שלי לא טוב בכלל.
ניסיתי לדבר איתה על זה ולשתף אותה, אז היא אמרה שאם לא אעזור לה, היא פשוט תיכנס למינוס.
אני מיואשת ואין לי כוחות להמשיך לעבוד.
אשמח לשמוע את דעתכם.
אני עובדת מאוד קשה (לא פיזית, אלא מנטלית), ועצם המחשבה שכמעט חצי מהמשכורת שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025