שלום לכולם,
שנים רבות אני מתמודד עם עניין אישי ולא מצליח לשחרר למרות שיש רצון לשים את זה מאוחר.
אני מציף את זה פה בתקווה שהדעה שלכם תיתן לי זוית בריאה וכנה מהצד וכך אוכל לקבל החלטה מושכלת יותר.
בהיותי בגיל 12 בערך , כמו בכל יום , ירדתי למטה אחהצ לשחק עם חברים . כנראה שהשעה הייתה מעט מאוחרת מהרגיל ואבא שלי ירד למטה לחפש אותי. כשהוא מצא אותי למטה הוא התקדם לעברי ואז סטר לי מול כל החברים. באותם רגעים פשוט רציתי למות מבושה ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי.
הדבר הזה מלווה אותי עד היום שאני בן 37 ולא מצליח להבין את המעשה או לשחרר את מה שקרה באותו הערב.
כיום היחסים עם אבא שלי מצויינים ואני משתדל לכבד את ההורים ולגרום להם נחת אבל יש רגעים שבא לי להושיב את אבא שלי על הכיסא ולדרוש תשובות על המעשה הזה. יש לציין שבשנים האחרונות אבא יודע שהוא לא היה אבא מושלם ומשדל מאוד .
מצד אחד- אני רוצה להציף את מה שעל ליבי בתקווה לשחרר את זה ולא לחשוב על זה יותר.
מצד שני- אבא שלי אדם מבוגר ובשנים האחרונות גם מאוד רגיש ואני לא רוצה לגרום לו לכעוס על עצמו ולהכאיב לו על המעשה הזה. אני באמת אוהב אותו.אם הוא יזיל דמעה כאשר אפתח את הנושא , אני לא אסלח לעצמי על כך
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות