הטרדה מינית מצד אחי, אלימות פיזית ונפשית קשה מצד אימי, הדרדרות לזנות, ומחשבות אין סופיות

סיפור חיי ברגל אחת.
-הוטרדתי מינית מגיל 6-16 מצד אחי הגדול אני לא בטוחה שהיה חדירה ... הדחקתי את רוב זיכרונות הילדות...אבל הטרדות היו בעיקר בלילה וכללו דברים שמביכים אותי לספר. הוא עשה את זה בעיקר כשישנתי או ששיחקתי אותה ישנה.
- בגיל 13 בן דוד שלי הטריד אותי מינית פעם אחת, הוא נגע בי ללא רשותי. לא מצאתי את הקול לומר לו "לא".
- ביום ההולדת 16 שלי יצאתי מהפנימייה הצבאית ופספסתי את האוטובוס מכוון שהפנימייה שלי הייתה ביישוב יש רק אוטובוס אחד פעם בשעתיים אז עצרתי טרמפ. חשבתי שהוא נחמד ומתוק. הוא חטף אותי לאיזה חורשה ועשה לי דברים שלא רציתי , בכיתי התפללתי לאלוהים, התחננתי ... לא האמנתי שזה קורה לי שוב ועוד היום ההולדת שלי.
-אבא שלי חברה שלי הטריד אותי מינית פעם אחת.

-מגיל קטן ניראה 5 אני סבלתי מאלימות קשה מאוד מצד אימי שכללו את כל העינויים שאי פעם תחשבו אליהם. היא הצליפה בי בכבל חשמלי המשך שעות , היא קשרה לי את הידיים והרגליים ונתנה לי לישון ככה בשירותים , בוקסים , דריכות בראש , בעיטות לבטן , שפכה עליי מים חמים , הרביצה לי אם מקל. ועוד איתי היא הייתה יחסית עדינה לעומת האחים הגדולים שסבלו פי כמה וכמה מימני.
- ניסתי ***ת*** לפני גיל 16 , 3 פעמים , אני לא חושבת שבאמת ניסיתי ***ת*** בדיעבד אלה רק לקרוא לעזרה אבל איש לא שמע ואיש לא ראה.

-נפלתי לאלכוהול בגיל 12 עד גיל 17 באופן יומיומי.

- הדרדרתי לזנות בגיל 17 , מי ירצה להיות עם מישהי שלא בטוח אם היא בתולה או לא... הנפש שלי הייתה פצועה. עשיתי דברים שאני שונאת , עשיתי דברים שבכלל לא רציתי , רוב הזמן הייתי על טייס אוטומטי בגלל לא הבנתי מה אני עושה ולמה אני עושה. הם התנהגו אליי כאל שקית זבל , הם הכאיבו לי בידיעה , הם עשו לי דברים שהתחננתי שלא יעשו. אני באמת לא יודעת למה הסכמתי לזה , אני בכלל לא חושבת שאז הבנתי שאני פוגעת בעצמי כשאני לא קמה והולכת אלה נישאר וסובלת בדממה. תמיד סבלתי בדממה , הרי זה מה שמגיע לזונה מטומטמת כמוני.

הייתי בזנות עד גיל 24.
אני שונאת את עצמי , אני נגעלת להסתכל על עצמי במראה , כל הזיכרונות שלי מוכתמים בעבר מלוכלך שמעולם לא ביקשתי , אני מרגישה שמישהו עבד עליי כשהניח אותי כאן .. בעולם הזה..

התחלתי לסבול מדכאונות על הצער שהילדה הקטנה בתוכי עברה.
אני מתביישת בעבר שלי ושונאת אותו.
אני רוצה לשקם את חיי ולהרגיש לפחות לכמה זמן שווה בין שווים , ולא נחותה ודחויה.

אני לא ישקר רק פעם אחת אמא שלי חיבקה אותי וזה היה רק בגלל שמישהו מטומטם שם לי משהו בכוס ונכנסתי למוסד לחולי נפש רק למספר ימים בודדים וברוך ה זה לא דפק לי את הראש.

אני רוצה לשקם את חיי ולא יודעת איך , יש לי המון רגשות שאני לא מעיזה לגעת בהם מפחד שאני יפתח תיבת פנדורה שבסופו של יום תשלח אותי לצמיתות לבית חולים של משוגעים. אל תבקשו מימני ללכת לפסיכולוג כי ניסיתי אלפיי פעמים ואני לא מצליחה להביא את עצמי לספר לה ולא משנה כמה אני מנסה והרגשתי שזה בזבוז כסף.... גם כאשר החלפתי פסיכולוגית זה היה אותו הדבר.

יש לי אי אמון באנשים באופן כללי , מבחינתי ולצערי כולם פושעים עד שיוכח אחרת. אין לי חברים ורוב הזמן לבד ובודדה. התחלתי לגמגם ולבלוע מילים , יש לי חוסר ביטחון ליד אנשים באופן כרוני , אני נבהלת מכל צליל קטן , ורוב הזמן אני במיטה כמעט ולא יוצאת מהחדר (אני עובדת מהבית) , עד לפני שנה הספקתי בחיים האלה ולא קיוויתי למשהו טוב עבורי , נימאס לי להביט במראה ולשונא את הראי , להיגעל מימי שנימצאת מולי. אשמח לעצות ובקשה אל תנסו להפנות אותי לפסיכולוגית כי ניסיתי וזה לא עבד.
תודה רבה לעוזרים.