כבר כמה שנים שהתחושה הנוראית הזאת איתי,
כל פעם זה מכה בי מחדש.
אז אני מוצא תעסוקה , מתעסק בתחביבים שלי, עובד, מסיט את המחשבות
אבל זה לא זה, זה רק סוג של פלסטר.
מאז ומתמיד הייתי ביישן ושקט בשנים האחרונות עבדתי על זה מאוד קשה ויש התקדמות
אני לא בגיל של ביתספר/חוגים/צבא , כבר כמעט ואין לי מסגרות חוץ מעבודה וקורס של כמה חודשים שיהיה בקרוב.
אף פעם לא היו לי מיומנויות חברתיות כל שהן, תמיד הייתי עם 2-3 אנשים וזהו
ולאחרונה גם זה דיי גוסס.
אני מרגיש שנמאס לי להיות לבד כל היום ואין לי עם מי סתם להסתובב בחוץ או ללכת לים או לשבת על בירה או משהו
השאלה היא איך מגיעים מ0 למצב שהופכים לחברים טובים ויוצאים ומבלים וכו׳ , אומרים להכיר בעבודה ומסגרות וכל זה סבבה
השאלה איך הכל קורה? , מרגיש שאני מפספס משהו באצע
כבר הייתי במסגרות וגם, לא יצאתי משם כלכך עם חברים אפילו שניסיתי לתקשר וכל זה
מרגיש שאני מפספס משהו
אשמח להסברים ודוגמאות
(ואם יש המלצה לספרים בנושא זה יהיה מעולה)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות