אני שונאת את המשפחה שלי מאודדד חוץ מאחי הקטן אין לי קשר עם אף אחד מהם , ההורים שלי דתיים מסורתיים זוג מוזר שכל הזמן מנסים להטיף על הדת וכל הזמן אבא שלי החלום שלו הוא שאני אהיה חרדית עם 6 ילדים . אני לא שומרת שבת רק את יום כיפור אני שומרת מעניין של מסורת יותר ולא דת .אני ממש לא מעונינת לחיות אורח חיים דתי . הבית של ההורים שלי קטן מאוד 4 אחים שכולם גרים בבית ושתי חדרים , אין בכלל פרטיות הם דוגלים בזה שנתחתן ונלך כאילו זה הדבר שהכי חשוב בחיים , לפעמים אני באמת לא מבינה למה הם הביאו 4 ילדים לדירת שתי חדרים והאחים שלי גדולים ולא קטנים אני מקבלת מהם כל כך הרבה ברכות לזיווג הגון , והם כל הזמן מטפטפים לחץ כזה של תתחתני כבר אין מספיק מקום בבית , קדימה תמצאי מישהו , אולי תלכי לשדכן , למה את לא מתחתנת, למה את ככה וככה , את צריכה לחזור בתשובה כדאי שיבוא לך המזל להתחתן , באמת משפחה מוזרה מאוד עכשיו אני עם גבר שאני אוהבת אותו כל כך ואני מודעת לזה שהקשר איתו זה קצת סוג של בריחה מהבית כי הוא גדול ממני ב25 שנה אנחנו לא גרים באותה העיר אבל אנחנו מכירים שלוש שנים . לפעמים מרוב שאני מתוסכלת אני באה אליו ושוכחת קצת את המריבות שבבית .. אני לא כפוית טובה שחיה על חשבון הדירה של ההורים אני כרגע התחלתי לעבוד ואני מחפשת דירת שותפים קטנה עם חדר ששם תהיה לי פרטיות ואני לא אסבול יותר מהחפירות שלהם וההטפות שאני אתחתן מה שמוזר לי שאחותי ההכי צעירה בת 22 ולהן הם לא מעירים רק אני מקבלת את כל ההטפות האלה , יש לי חברה בגיל שלה נשואה וכבר עם ילדה אבל לאחיות שלי לא מעירים רק לי רוב הזמן אני מתעלמת כי חבל לי על סתם להתעצבן מכל דבר ולקלחת ללב אני בחיים שלי כרגע לא במקום שאני רוצה להתמסד ולהתחתן , אני במקום שרוצה ללמוד להתפתח לעבוד , ולבלות . מרגישה מיואשת נמאס לי מהם לא אוהבת אותם ולא מרגישה שרק רוצה כל הזמן לברוח מהבית ולברוח מהם לא מרגישה מחוברת מה ניתן לעשות במצב כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות