היי פעם ראשונה שאני כותבת פה
אני והבן הזוג שלי היינו 4 שנים יחד זאת אומרת מגיל 16 הוא עבר איתי הכל ממש הכל מהכל הייתה לנו זוגיות פשוט יפה בלי הרבה ריבים רק כיף באמת , הוא גדול מימני ב3 שנים ההפרש הקטן יחסית אף פעם לא הפריעה להפך דווקא אהבתי את זה
הוא תמיד נתן לי הרגשה שאני בטוחה ממש כמו מלכה אני אהבתי ואוהבת אותו ממש ברמות שאי אפשר להסביר האהבה הראשונה שלי
בזמן האחרון הוא פשוט השתנה כאילו הוא לא אותו בן אדם אני מבינה אותו בהכל אבל ניסיתי לפענח את ההתנהגות , חברות שלי התחילה לשים לב שהוא מגיב לבחורות והחליטו ״לעקוב״ אחריו בשבילי ולא אמרו לי בהתחלה
הייתי כל כך בטוחה בו שלא חשבתי שיעשה דברים כאלה בטחתי בו ב100 אחוז
הוא בגד בי בשלוש חודשים האחרונים באתי אליו לבית ופשוט התחלתי לבכות ולדבר איתו והוא היה ממש אדיש כאילו זה בסדר מה שהוא עשה בזמן שאני בבית בטוחה בו
הוא אמר לי משפט שריסק אותי ״מגיע לך מישהו יותר טוב מימני״ אחרי 4 שנים אך אתה אומר לי משפט כזה
ברור שניפרדתי מימנו אבל קשה לי קשה לי ממש
אין לילה שאני לא בוכה במיטה
כל היום אני רק מחכה לצליל התראה שלו (יש לו צלצול שונה כשהוא שולח הודעה) מחכה שיגיד לי שהתגעגע משהו לפחות שישאל מה שלומי ואך אני כלום כאילו אני לא הייתי קיימת כל ה4 שנים האלה
קשה לי לחזור להיות מי שהייתי אני פחות מחייכת ביום יום ואני מרגישה שזה משפיע על חיי היום יום שלי כל היום אני רק חושבת עליו שיתקשר משהו קטן לפחות שקשור עליו
ממש קשה לי אך אני יכולה להעביר את הדיכאון הזה ואני לא בחורה של מסיבות שאני יכולה לצאת ולשכוח מימנו לפחות ערב אחד אני לא רוצה ללכת לפסיכולוג מפחדת להתרגל לזה(חלילה זה לא משהו רע) פשוט מפחדת להיות תלותית בזה
פשוט בא לי לקום בוקר אחד כאילו כלום למחוק את כל הזיכרון איתו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות