אני פחות רוצה לשאול שאלה אלא אני רוצה לפרוק כאב שמלווה אותי זמן רב ולא עוזר כי אין לי מקום אחר לעשות זאת. אני בן 19 עתודאי, איפה שאני לומד אין אנשים בגילי וגם עכשיו זוהי תקופת המבחנים ככה שאני לא הולך לשם ואני נשאר בבית ללמוד למבחנים. הדבר העצוב הוא שאני יוצא רק למבחן אחד, חוזר לבית ויוצא למבחן אחר ובין לבין אין לי עם מי לדבר, אין לי סיבה לצאת מהבית. יש לי שני "חברים": אחד מהם אני מדבר איתו פעם בכמה חודשים, יותר נכון אני מתקשר אליו והוא אף פעם לא מתקשר אליי- אם לא אני לא היינו מדברים ועם החבר השני אני מדבר בערך פעם בשבוע אבל אני נמצא אצלו בעדיפות שנייה, הוא עושה לי טובה שהוא מדבר איתי ואני שם לב במהלך השיחה שהוא לא מקשיב לי. הוא מדבר איתי רק שהוא נמצא בצבא וחס וחלילה הוא לא יתקשר שהוא נמצא בבית כדי שאני לא אפריע לו. מכל זה יוצא שאני בעיקרון כל הזמן לבד והבדידות היא נוראית, גם שאני לא נמצא בבית ואני נפגש אם אנשים שאיתם אני לומד, הכל קר והכל עניין של אינטרסים, מלא צביעות וזה פשוט נמאס לי !! אני רוצה להיות בסביבה של אנשים שאוהבים אותי, אני רוצה שמישהי תאהב פעם אחת לקבל אהבה. אני רוצה להרגיש שלמישהו בעולם הזה אכפת ממני. למה רק אני מקבל את כל הרוע הזה? למה לכולם יש אם מי לדבר ולי אין?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025