קודם כל תודה.
ועכשיו אסביר, חייתי חיים של מליונרית גם כשבבנק אמרו אחרת.
טיילתי הרבה בשנים האחרונות ויכולתי לאפשר לעצמי הכל.
ראיתי. עשיתי. טעמתי. הכרתי. אהבתי. נפגעתי. הכל קרה.
הייתי באהבה גדולה לתקופה ארוכה ומשמעותית שנגמרה לפני חצי שנה.
עדיין עוברת תהליך ריפוי ושחרור.
חזרתי לארץ כי הרגשתי שכבר אין לי משמעות. זה כבר לא מספיק לחיות בפנסיה.
רציתי ללמוד, להתפתח, לטפל באנשים בעיקר.
חשבתי פסיכולוגיה, על המסלול הבלתי אפשרי הזה של 2 תארים ו4 שנות התמחות.
היום אני בארץ כבר 3 חודשים, גם כאן חייתי בתל אביב כמו מליונרית בדירה שקיבלתי במתנה.
זה לא מספיק. לעשירים יש צרות.
אני לא עשירה אבל היה לי כל מה שצריך כדי לחיות ובטוב.
היום אני כבר לא יודעת מה ללמוד אם פסיכולוגיה או ישר להייטק שם הכסף והבטחון הכלכלי ארוך הטווח.
אני כבר לא כאן. אני אבודה.
הראש מלא באכזבות, מה זה אהבה, האם היא שווה את הקריסה המערכתית כשנגמרת? מה החיים צופנים? מה שווה חברות? כשכל אלו נעלמו במרוצת הזמן, כל כך הרבה אנשים ריקים, דכאוניים, היתה תקופה קשה בארץ, רציתי להיות להם ליד המרימה מהבור ונפלתי פנימה. חזק.
מאיפה להתחיל?
הכל נראה לי חסר טעם ומשמעות, חברות נראית לא חזקה, אהבה לא חזקה, רצון ואמונה בעצמי כבר לא חזק כשהיה, לא מצליחה לתרגל ולא ללמד יוגה, לא מצליחה לעשות בחירות, עמוק בתוך נקודת מבט מאוד אפלה על העולם.
והלוואי שיש לך משהו לומר שיעשה את השינוי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025