אני בהתלבטות רצינית.
התלבטות בין הנפש שזקוקה לשינוי, לנוף אחר, לחוויה אחרת לבין השכל שאומר לי לחכות עוד ועוד עד שאצליח להגשים את המטרה שלי.
אני בת 29 ומה לא ניסיתי ללמוד בכח כי כלום לא עיניין אותי.
תמיד המוטו שלי היה לעבוד חכם ולא קשה.
רק עכשיו מצאתי תחום כזה אני באמת לא אכנס לזה אבל כמבןן שכל תהליך הלמידה לא לוקח מהיום למחר.
אני מניחה שבתרחיש הכי גרוע זה ייקח שנתיים ובתרחיש היותר גרוע זה לא יקרה בכלל.
אבל בנתיים..אוו..בנתיים אני מרגישה שכל יום הוא הישרדות.
בגלל שניסיתי כל כך הרבה תחומים בשנים האחרונים שלא הניבו פרי אני מרגישה שבאשזהו מקום נשחקתי.
ככ הרבה זמן מאמץ ואנרגיה ובסוף כלום.
והסבלנות שהיתה..ואואה כמה שהיתה לי..סבלנות שמספיקה לחיים שלי פשוט נגמרה. לא יכולה להמתין עוד רגע אחד וחייבת לשנות אווירה ומקום, נוף אחר! מדינה אחרת! תרבות אחרת!!
אני צמאה לשינוי כמו שבנאדם צמה שלא שתה יומיים מרגיש. בדיוק ככה. אני מרגישה שזה מלחיץ אותי עוד להשיג את היעד שלי ואז לצאת לטייל בעולם.. אבל בנתיים אני מתחרפנת בלשון המעטה. אני לא מצליחה להתרכז .
אני גם מפחדת שאם אני עכשיו אדחה את הלימודים עכשיו אחכ אני אצטער ואלקה את עצמי וגם בסוף לא אגשים את המטרה הזאת.
איך ב נתיים אני מחזיקה מעמד?
הנפש קוראת לי לצאת להתאוורר במקום רחוק.
אין לי כוונה לבזבז כסף על טיול וזה גם לא יספק אותי. אני ממש צריכה לקחת אוויר לנשימה לפרק זמן של לפחות חודשיים שלושה לפחות! ואז לחזור אחרי שהצמא הנפשי הזה יתמלא.
לכן האופציה היחידה היא עבודה בחול.
אני פשוט חייבת להחליף נוף ואווירה פשוט חייבת.
מה לעשות? להתאפק ורק להגשים את זה עוד שנתיים?
לעשות סטופ לחלום ולטוס ולקוות שאחכ אני באמת אשב ללמוד ולא אאבד מומנטום?
עצות יתקבלו בברכה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות