שלום, מוח-כוורת.
אני עכשיו נמצא במסגרת של קורס להסבה מקצועית. יש שם בעיקר חנונים וצעירים ממני. משום מה אני לא מצליח להתחבר לאף אחד. כולם נראים לי נאיביים ובריאים בנפשם יותר ממני.
אני עברתי חיים מאוד קשים, ואני צריך לקחת מינון כפול של כדור נגד דיכאון וחרדה רק כדי לצאת מהבית (אחרי תקופה ארוכה של שיקום נפשי).
בקורס לחלקם יש זוגיות וחלק נשואים. וכל מי שראיתי יש לו שמחת חיים או לפחות תופס מעצמו תותח.
אחרי המשבר שעברתי האגו שלי התרסק. גם אני פעם חשבתי שאני תותח, אבל נוכחתי לדעת שאני אחד הלוזרים הגדולים, ובכלל לא באשמתי (שילוב של מראה חיצוני לא משהו והמון סטרס בבית בתור ילד).
בקורס רואים אותי בתור מתבודד ושוויצר. אז אני מרגיש מנודה במידה מסוימת.
אני לא מחפש חברים. לא יודע למה, אבל כיום אני פשוט לא נהנה מנוכחות של חברים. פעם ראיתי את עצמי בתור חכם, והחברים שלי היו בהתאם. אחרי זה בתור סטלן, והחברים שלי היו בהתאם. ניסיתי להתחבר עם אנשים פגועי נפש אבל הם מדכאים אותי.
העניין הוא שאני עדיין צריך להעביר בקורס עוד כמה חודשים, ולא בא לי במהלך היום ליפול לדיכאונות בגלל הבדידות שאני מרגיש בכיתה.
מה כדאי לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות