שלום, אני ילד חסר בטחון וביישן.
בגיל קטן יותר היו לי חברים אבל לא הרבה הייתי יוצא משחק כדורגל עושה ספורט עם חבר, אבל מאז אחרי 4 שנים זה פסק כל החברים שלי נעלמו מחיי אין קשר יותר נשארתי אני לבד עם ההורים סבתא ואחות (שגם איתה עכשיו אני בסיכסוך) רק איתם אני מדבר אבל פחות, סיימתי קשר עם משהי (מרוב שזה היה אמיתי פשוט לא עיכלתי שיש לי חברה) אחרי קשר של חודש, היא היתה אהבה הראשונה שלי אהבנו והכל עד שמשהו השתבש, המשפחה מצד האבא לא רוצה אותי כי אולי בגלל שלא עשיתי צבא וגם בגלל שהם לא רוצים שיהיה לה חבר היא בת 17.( אולי זה תירוץ) אנחנו מדברים מאז בטלפון הרבה, אבל בזמן האחרון כבר פחות ופחות והיום בכלל לא דברנו אולי קצת בוואטספ, אהבתי אותה ועדיין אני אוהב אותה ואני מקנא לה בגלל הידידים שלה והיום זה שבר אותי שהיא פשוט היתה אדישה אלי פיתאום בכיתי המון במקלחת בגללה וגם בגלל שאין לי אף אחד, לא חברים, לא מישהו קרוב שאפשר לישפוך איתו את ליבי המלא בכאב, ולא לדבר איתו, אני מוצא את עצמי 12 שעות של אור יום בלי לדבר עם אף אחד, אולי פה ושם בשירות לאומי בטיפול נמרץ, ויש לי בעיה לולאות בדיבור שלי, כל משהו שאני מדבר מסתיים במשפט קצר בימקום להרחיב תדברים ולדבר חופשי כזה. גם כשדיברתי עם הפרודה רוב השיחות שלנו היו שתיקות כי לא ידעתי מה לדבר פשוט רוב הזמן שקט והיא אומרת לי שלא אכפת לה שזה ככה. לסיכום רע לי בנשמה אני לא מתכנן לשזף את גרוני ולא משהו דומה לזה, פשוט אני רוצה להיות כמו כולם ולהיות מאושר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות