אז ככה, יצאתי עם בחור במשך שנה שלמה במצטבר עד לא מזמן. הסיבה שלא נכנסו יותר עמוק לקשר הייתה כי הוא מאמין בקשר פתוח.
לפניו, בחיים לא הכרתי/דיברתי עם אף אחד על הנושא הזה , בקושי עם חברים..ובטח שלא הכרתי אף אחד שכך רואה את חייו ומאמין בזה כדרכו.
הסיבה שהנושא עניין אותי פתאום כי אהבתי את אותו הבחור והיה קשה לסיים את הקשר בנינו והשיחות על כך היו עמוקות.
לאחר שהוחלט לא להמשיך בשל הנושא. הכרתי בחור שמצא חן בעייני וגרם לי למשיכה בהסתכלות ראשונית (לא קורה לעיתים קרובות) במסיבת בית של חברים.
אותו הבחור ניגש אליי והרגשתי שזה משמיים ויצא שדיברנו הרבה.(גם מה שלא קורה לי עם גברים כי בדרך כלל אין לי רצון או כוח) איתו היה לי הרבה רצון.
אבל מה? מסתבר שיש לו חברה ושלאחרונה הם מנסים להיות בקשר פתוח.
יופי. מה הסיכויים? שדווקא הוא הבחור הראשון ששמתי לב אליו מאז הפרידה, יראה את חייו באותה הדרך??
זה באמת הייתה הפתעה. ואני מוצאת את עצמי חושבת פתאום על האופציה הזו (בכללי) עם המון פחד חשש ובלבול אטומי במוח כבר שבועיים. תחושה של כת שהצליחה לחדור אלי. תחושה של היפנוט. הרגשה מוזרה ולא נעימה.
אף פעם זה לא היה אופציה או דרך מבחינתי. אינני רואה את הדרך הרגילה של להיות עם אדם אחד לכל החיים כדרך האולטימטיבית והנכונה גם- אך עדיין לא מצאתי את הדרך שלי. ותוהה האם בגלל זה אני חווה בלבול?
יש לי תחושה לא נעימה , אינני יודעת איך להחזיר לעצמי את הראש והמחשבות לסדר. האם יש כאן אנשים שבעקבות שיחות עם אדם אהוב וקרוב גם הושפעו מאוד מהנושא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות