נכנסתי לעולם הדייטים בגיל מאוחר מכל מיני סיבות.
יש לי קצת בעיות עם הביטחון העצמי, אבל אני עובד על זה עם פסיכולוג ובאמת יש שיפור וממשיך להשתפר.
העניין הוא כזה:
על הנייר, אני איכותי. מקורות החיים שלי נובע אדם מסויים שאני רוצה להיות. בפועל - אני רחוק מזה. אני אדם די משעמם ובלי יותר מדי תחומי עניין (גם על זה מנסה לעבוד).
מכיוון שעל הנייר אני סבבה, אז בחורות שטובות ממני בהרבה לא פוסלות אותי. נוצר מצב, לדוגמא, שעכשיו התחלתי לצאת עם בחורה שיותר חכמה, מוכשרת ויפה ממני. חושב שעדיף לה לצאת עם מישהו יותר טוב.
מה שאני מנסה להבין זה אם כדאי לסיים את הקשר, או לנסות בכל זאת, ולתת לה להחליט? כי מצד אחד אני נהנה מחברתה ומשיח עימה (ובנתיים היא אומרת שגם היא), מצד שני אני מפחד שאני מציג אדם אחר ממי שאני. מפחד שהקשר ימשיך ושאני סתם אבזבז לה את הזמן, כי היא באמת בחורה טובה ואני רוצה שיהיה לה טוב.
לא מחפש ניתוח אישיותי שלי על סמך מה שתיארתי, אלא מחפש קצת לדעת יותר על זוגיות מניסיון של אנשים. עד כמה זוגיות יכולה להיות טובה אם יש הבדלים באיכויות של האנשים? עד כמה זה פוגע בצד "המתפשר"?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות