היי
השתחררתי מצהל לפני בערך חודש ועכשיו כרגע מחפשת עבודה. כרגע מה שאני אעשה זה מלצרות. הבעיה שאני לא רוצה לעבוד בשבת אז מחפשת מסעדה או בית קפה כשרים. אני מחפשת מלאא עוברת באינטרנט מלאאא והולכת לראיונות ופשוט לא מוצאת. ואני לא מוצאת כי אני אשמה בזה. כל דבר מפריע לי באותו מקום. אם המקום עובד בשבת אז לא אם המקום נמצא בתוך קניון אז לא. כל דבר מפריע לי כאילו אני מחפשת עבודה לכל החיים. ובואו זה כולה מלצרות אבל המוח שלי פשוט לא מבין. וגם כל הזמן אני חושבת מלא צעדים קדימהה. כמו למשל, נגיד התקבלתי לעבודה אחת והתחלתי לעבוד בה ופתאום לא אהבתי את המקום. ובדיוק שבוע לפני שהתחלתי לעבוד שם אז היה אמור להיות לו עוד ראיון לעוד מקום ולא הלכתי. אז מבחינתי עכשיו פספסתי את הרכבת כי לא הלכתי לראיון. עזבו באמת המחשבות שלי באמת מפגרות ואני יודעת שהם מפגרות ואני פשוט ממשיכה עם זה. ועובדה שאני עד עכשיו לא מוצאת עבודה בגללי. באשמתי. כי ברור שהכל ילך לי עקום ורק לי. תמיד אני אשאר מאחור כי אני סתומה. אני מפחדת שאני אהרוס לעצמי בסוף, כי גם ככה קשה להיכנס לאזרחות אז במיוחד איתי. המחשבות שלי עקומות והם משפיעות עליי. אני מתלבטת אם ללכת לפסיכולוג אני לא רוצה שההורים ידעו כי הם יגידו ישר שזה למטומטמים וישפיע לי על העתיד שלי, למרות שזה לא נכון. גם תמיד מפריע לי מה אחרים יחשבו כאילו זה לא אמור להיות אכפת לי. וגם ההורים שלי נגד מלצרות ורוצים עבודה כמו של שירות לקוחות אז זה יותר קשה ללכת לעבוד באין את התמיכה של ההורים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות