שלום לכולם,
רציתי לשתף בסיפור כואב ולבקש את עצתכם.
התייתמתי בגיל צעיר משני הורי. גדלתי בפנימיות ובמסגרות מיוחדות עד הצבא. לאחר שהשתחררתי הלכתי ללמוד, האמנתי שלמרות היתמות אוכל לייצר לעצמי עתיד טוב 'אם רק אשקיע ואעבוד קשה'.
במהלך הלימודים לתואר הכרתי את אהבת חיי ורציתי להתחתן איתה. קניתי לה טבעת, אבל מהר מאוד הבנתי שלא אוכל לארגן חתונה בשל בעיות כלכליות. במהלך שנות הלימודים כל הוצאות הלימוד, דיור לכלכלה היו עלי, ללא עזרה של צד שלישי (פרט למעט עזרה של מלגות). במהלך שנות הלימודים לא הצלחתי לעבוד במשרה מלאה ולחסוך מעט כסף. למרות המקום שהגעתי ממנו, רציתי להעניק לה חיים נורמליים. עם זאת, הבנתי שיהיה לי קשה מאוד להשיג את הכסף למקומות של האולם, ספקים וכדו' (התביישתי בכלל להציע לה להתחתן ברבנות או בטקס קטן). בנוסף לכך, עליית מחירי הנדל''ן גרמה לי לייאוש גדול שאי פעם אוכל לבנות לנו בית. התביישתי לספר על המצב ובכל כורחי, כצעד של הישרדות כלכלית, החזרתי את הטבעת לחנות. נכנסתי לדיכאון ולאחר תקופה של חודשיים הקשר פשוט 'התאדה' כלא היה. מאז אני בדיכאון, לא מוצא משמעות. קשה לי עם העובדה שהאשה שהכי אהבתי לא יודעת בכלל את הסיפור הזה, לא סיפרתי לה כי רציתי להגן עליה. והכי כואב שלאחר הסיפור הזה הבנתי כמה משמעות יש להורים בחיים, אפילו אם אין להם הרבה. הלוואי והיה לי מישהו להתייעץ איתו, מישהו שאוכל טיפה להיתמך בו ברגע הזה שאתה מתחיל את החיים, אפילו שהיה נותן לי מיטה חמה למקום בטוח שאוכל טיפה לחסוך ולהתקדם.
בסופו של דבר בעקבות כך שרציתי להגן עליה מהמקום ההישרדותי, פגעתי בה. מעולם לא דיברנו או סגרנו את הדברים ביננו. נפשית, לא הייתי במצב של להתמודד עם הדברים וקרסתי. במהלך תקופה ארוכה חשבתי 'להצטרף להורי באופן יזום' הגעגועים הרגו אותי מבפנים ואיבדתי תקווה שאוכל להמשיך להתמודד עם העולם הזה לבד.
למרות הכל אני באמת רוצה לתת הזדמנות לחיים, לשקם את עצמי ולחבר את פיסות הלב חזרה. אז אם למישהו יש עצה טובה בשבילי אשמח שתכתבו.
נ.ב: כיום היא נשואה אז האופציה ליצור איתה סוג של קשר, אפילו אם זה בשביל להסביר או לסגור מעגלים לא נמצא כרגע על הפרק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות