אהלן...
טוב אז אני בן 30 ..ובגיל 19 עברתי כמה מקרים וחוויות דיי קשות ..לא היה לי עם מי לחלוק אותן והם נשארו בי עד לפני שנתיים שמצאתי אדם לחלוק איתו ולהשתחרר רגשית מהם .
השחרור קרה והתרוקנתי ומהבחינה הזאת הכל בסדר .
מה שלא בסדר זה שמאז אני מוצא את עצמי בפיגור מול האחרים בניי גילי ...הפיגור מתבטא בניסיון חיים שלהם יש ואני עדיין צובר ...כמעט בכל נושא ...בפרקטיקה גם כן אני עובד בעבודה רגילה ופשוטה למדיי ...בעוד שהם כבר עשו יותר עם עצמם והגיעו למקומות עבודה יותר מוערכים וטובים ..אני יודע שבלי אותן טלטלות שעברתי הייתי גם אני ככל הנראה במקום יותר מתקדם וטוב והמחשבות האלו לא מרפות ואני מוצא את עצמי אוכל את עצמי מבקר ומאשים את עצמי על המקום שבו אני נמצא ..עם טונה של חוסר מוטיבציה להתקדם ויאוש רב ..
סיטואציה מאוד קשה ופחד ענק מלעשות את הדברים שהייתי אמור לעשות לפני כמה שנים אך לא יכלתי בעקבות מצבי הרגשי.
הייתי יותר משמח לקבל איזו תובנה אחרת או עצה שתגרום לי להרגיש פחות רע עם עצמי ..על מנת שאוכל להתפתח מהמקום הזה שאני נמצא בו כיום ..
תודה מראש לכולם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025