יש לי סטודנט לתואר שני.
הוא אומר שהתוכנית שלו זה לעשות דוקטורט ולהישאר באקדמיה.
שזה אומר שהוא צריך עכשיו לסיים את המאסטר (עוד שנה), ואז דוקטורט (4 שנים) ואז פוסט-דוק בחו"ל (שנתיים עד 10) ואז להתמודד על משרה בישראל מול משהו כמו עשרה כמוהו. וזאת מתוך תקווה שתפתח לנו משרה בערך בתקופה בה הוא יהיה פנוי.
ועם כל הכבוד למוטיבציה, אני רואה שהוא לא מספיק פעיל, לא מספיק ערמומי, לא מספיק עם היד על הדופק. לדגומה יש פרופסור חדש באוניברסיטה (לא שלנו) שעוסק בדברים דומים למה שהסטודנט שלי עושה. והבחור שלי לא שמע עליו. שזה אומר: הוא לא יהיה מספיק פעלתן גם בהמשך. הוא צריך להתעדכן יותר בחדשות האקדמיה מאשר במחקר עצמו. קריירה באקדמיה דורשת להיות עם ראדאר שתמיד חושב על הצעד הבא.
וגם מבחינה מחקרית אני רואה שהוא יכול לעשות תואר שני, אבל יהיה לו קשה מאוד בשלישי. ומשם הוא לא ימשיך.
וככה יוצא שבסופו של דבר הוא יכשל. ויש לי קצת ניסיון. מתוך 8 אנשים שתחילו איתי בערך באותו הזמן בתואר שני, רק אני הגעתי למשרה, שגם היא לא קבועה (אני לא פרופסור וגם לא במסלול).
אני יודע שאני נשמע מתנשא. אבל הדבר הפוך. אני יודע שהמערכת קשוחה ומי ששורד זה לא החוקר הכי טוב, אלא אחד שיושב עם היד על הדופק ומחפש הזדמנויות. ואני רואה שהוא לא אחד כזה. אני רוצה להבהיר לו שעדיף לו לחפש קריירה אחרת. כי אחרת הוא יצטרך לעבור את מסכת העינויים הזאת באשליה שהוא מועיל לעצמו. ובמציאות, הוא רק יבזבז את זמנו.
אז איך להגיד במילים יפות "שמע חבוב, אתה מספיק טוב בשביל לסיים תואר שני. ואז מומלץ בחום לשנות כיוון למשהו יותר משתלם ממה שאני עושה"?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025