אחרי כמה שנים טובות שהייתי בלי כיוון לאחר השירות הצבאי התחלתי לאט לאט להיות יציב בשוק העבודה.. בהתחלה עבדתי כמה חודשים.. אח"כ שנה וכמה חודשים.. ובעבודה הזאת אני כבר מעל ל3 לשנים... אני נורא מאמין שכול החיים האלה בנויים על מעמדות ולא נעים לאף אחד להיות זוטר באירגון... ובכלל יש לי מן תפיסה כזאת שאני תמיד רוצה שיהיה לי איזה רומן בעבודה.. אז פעם היה לי דווקא כשעבדתי בעבודה מבין הפשוטות ביותר... וגם אני מצפה ממקום העבודה שיספק את הצרכים החברתיים והנפשיים שלי.. בעבודה אחרת היכרתי מישהו שתקופה היינו בקשר חברי טוב.. הוא היה כמו אח גדול שאף פעם לא היה לי אבל גם שנינו כבר לא באירגון הזה והוא עבר למקום רחוק בארץ.. ובעבודה הזאת שהיא ההכי טובה שעבדתי בה עד היום.. לא קורים דברים מעניינים יותר מידיי.. היה שלב שנפגשתי כמה פעמים עם עובדת אחת וזה לא התפתח.. ומשם אני מרגיש שמשעמם לי.. חלק מהאנשים מאמינים שלעבודה באים לעבוד ולא לחפש הרפתקאות.. אבל אני היום בדיעבד מצטער שאחרי צבא לא הלכתי לעבוד בעבודות של חבר'ה צעירים כמו בחברות ביטוח או חברות אשראי.. זה סוג של חוויה כול החבר'ה יחד.. והיום כבר לפי שווי שוק העבודה שלי אני לא רואה איך בעתיד הקרוב אני עושה שינוי.. לפחות לא לפני ינואר 2023 כשאני לקראת מהלך מסויים.. אני מפחד שאם אני אעזוב אז בעצם שום דבר לא ישתנה ואולי יהיה גרוע יותר.. כמו שאחרי שסיימתי באירגון שעבדתי בו שנה וכמה חודשים אז עבדתי במקום אחר שבועיים ועזבתי.. אי אפשר לדעת זה סוג של הימור.. ושוב אני לא מזכיר בכלל את עניין המשכורת והתנאים.. פשוט משעמם לי כבר והנפש מרגישה שאולי יכולים לקרות דברים מעניינים יותר במקום אחר.. לא תמיד קל למצוא עניין בחוץ כשחלק כבר נשואים עם ילדים או חלק מהאנשים עם התסביכים שלהם... אז מה לדעתכם יהיה נכון לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות