אהלן
אני לא סובל את זה שקוראים לי ילד
אפילו אנשי בגילי(!)
מודה אני חמוד ועדין ויש לי קול ציפציף(כשאני עייף) אבל אני לא סובל את זה
זה מפריע לי
אני בתפקיד בצבא עם אנשים שגדולים ממני בכמה שני טובות
עכשיו יש לי בעיה של בטחון עצמי-אז יש לי מולם רגשי נחיתות ואז אני לא מצליח 'להתמודד' מולם מהבחינה של להתנהג איתם בביטחון עצמי ולבטא את עצמי בצורה שאני עושה עם אנשים אחרים-נגיד אנשים בגילי
מול אנשים חדשים שאני פוגש אין לי את הבעיה הזו-עם אנשים חדשים שאני פוגש שבגילם זה לא ככה-איתם אני כן מצליח לבטא את עצמי והלהתנהג בביטחון-לא חסר לי כלום-אני נראה טוב ואני חכם וחברותי והכל והם אוהבים אותי,אבל עם החברים מהצבא זה לא קורה-כי מולם הבטחון עצמי שלי נמוך
אני מאמין שבגלל זה אני מתנהג כפי שמצופה ממני-פרסונה משהו ואני לא סובל את זה
בגלל זה כל פעם שמישהו(בעיקר הם)מישהו מהם מכנה אותי ילד אני מתפוצץ מבפנים
ממה שאנשים אחרים מהבית אומרים-מאז שאני איתם אני מאוד התבגרתי-כלומר כן הייתי כזה בעבר אבל בזכותם השתנתי-אבל מולם נשארתי ילדותי-וזה נכון
השאלה שלי היא כזו-מול אנשים אחרים שגדולים ממני אני לא מתנהג ככה-זה רק איתם ככה-איך אני יכול להפסיק את זה ולהתנהג איתם כמו שאני מתנהג עם אנשים אחרים ו"לבוא עם ביטחון"?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות