אוקיי, הכותרת גרמה לי להישמע קצת מגעילה. אני יוצאת עם מישהו כבר שלושה חודשים בערך, הוא באמת מתייחס אליי ממש טוב. יש לו יחסית הרבה בעיות נפשיות עם עבר של אשפוזים, פגיעה עצמית ואפילו נכות נפשית.. הוא לא עובד כרגע (אבל אנחנו בני 18, אני בצבא.) ומתכנן להתחיל ללמוד וזה..
חשוב לי ממש לציין שהוא מתייחס אלי ממש טוב, הוא מכיל בטירוף ומבין. אנחנו מכירים אחד את השני יחסית הרבה זמן והכרתי אותו גם לפני שהוא נכנס למצב יותר נמוך בחיים שלו, אני קצת מתוסבכת בעצמי ומתמודדת עם חרדה חברתית וחרדה בכללי אז הוא ממש מבין אותי בקטע הזה. בסך הכל ממש כיף לי איתו ולא הייתי חושבת פעמיים על לעזוב אפילו אם לא היה את הפאקטור הזה. זו המערכת יחסים הראשונה שלי.
בהסתכלות לטווח הארוך זה משהו שכן מדאיג אותי, גם מול ההורים שלי וגם מול עצמי. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות