מתלבטת מה לעשות ואם זה הגיוני שאני חושבת ככה.
אני עם חבר שלי כבר שנה ומאז שהתחלנו לצאת הוא עבר לדירת שותפים עם החבר הכי טוב שלו. ציפיתי שכן ככל שיעבור הזמן הוא ידבר איתי על האפשרות לגור ביחד, אבל הוא אף פעם לא דיבר איתי על תוכניות משותפות לעתיד, או בכלל על משהו שקשור לזה. כן הכרנו משפחה והורים וזה חשוב לשנינו אבל זה קצת מוזר לי שבחיים לא העלה משהו שקשור לעתיד, אפילו לא שאלות של כמה ילדים רוצה ודברים כאלה ואני כן רגילה לזה ממערכות יחסים קודמות בגלל זה זה מוזר כנראה.
הוא אמור לחתום על החוזה שוב עוד חודש ושאלתי אותו אם הוא מתכנן לחתום שוב ובלי למצמץ ישר אמר שכן ברור. שאלתי אותו מה עם נרצה לגור ביחד בתקופה הזו וזה יגביל אותנו (אני גרה עם ההורים) והוא אמר שחשוב לו להישאר שם ולצמוח שם ולהרגיש את הדירה. נורא נפגעתי ואמרתי שאני שמחה בשבילו והיו לי קצת דמעות בעיניים והוא קלט וישר אמר שנראה מה יהיה ומקסימום יבדוק על פתרונות אחרים לצאת מהחוזה, אמרתי לו שלא צריך כי הבנתי שהכוונה והרצון האמיתיים שלו זה להישאר שם. שאלתי אותו אם הוא רואה איתי עתיד ואמר: יש בך דברים שהייתי רוצה שיהיו באישה שלי לעתיד זה אולי כן יכול לקרות. סיימנו את השיחה ולא דיברנו על זה מאז ואני ממש מתלבטת, כי אני כן אוהבת אותו אבל לא רואה את החיים שלי ככה נעים סביב דירת שותפים, זה מרגיש לי קצת ילדותי להעדיף לגור עם חבר מאשר עם בת זוג שלטענתו אוהב, והוא גם גדול ממני בשנה. ואני לא יודעת גם כמה זמן הנושא הזה של הדירת שותפים ימשך כי אני חושבת שזה כן חשוב לגור ביחד לפני חתונה וככה רואים אם הקשר נכון או לא.
אני מגזימה בתחושה שלי? :/
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות