היי,
היינו מאורסים. יחד יותר מ-7 שנים, מתוכן גרנו יחד 6 שנים ואנחנו גם בחשבון משותף. בעקבות משבר אישי שהוא עובר לאחרונה ולטענתו אחרי שחשב על הזוגיות שלנו, הוא החליט שהכי טוב לו להיות לבד כרגע והוא פירק את החבילה לפני שבוע. עד הפרידה עוד דיברנו על העתיד המשותף שלנו ועל ילדים.
אני שבורה. לגמרי. היו לי כמה ימים השבוע שחשבתי שהתחלתי להשלים עם המצב, אבל בסופ"ש התפרקתי לגמרי. אני משתדלת להיות עסוקה ולראות חברים וממילא העבודה שלי מאוד תובענית ואני בקושי בבית, אבל ברגעים של הלבד זה פשוט קשה מנשוא. גם כשאני עם חברות זה לפעמים קשה מנשוא. אני רק רוצה להיות איתו, עוד חיבוק אחד ממנו. פיזית אני מרגישה שלקחו לי חתיכה מהבטן. הדמעות לא מפסיקות לרדת. אני כל כך מתגעגעת אליו, וזאת מלחמה ענקית עם עצמי לא לשלוח לו הודעה ולא להתחנן שנחזור.
אני לא יודעת מתי הכאב יגמר, וגם כשהוא יגמר, אם בכלל אוכל למצוא אהבה נוספת כמו שהייתה או גדולה ממנה.
האם מעכשיו נגזר עליי להתפשר בגלל הגיל?
האם אי פעם אתגבר עליו?
האם אי פעם אפסיק לפנטז שהוא מתקשר ואומר שנחזור?
מישהו עבר פרידה אחרי הרבה שנים, בגילאים שלי בערך ושרד כדי לספר איך מתמודדים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות