אני חיה בחו״ל מזה 5 שנים. יש לי אח חייל בקרבי ואחות שגדולה מאיתנו ב 12 שנים. נוכחתי לדעת שרק כשאתה רחוק גאוגרפית מאנשים ומשפחה אתה יכול להתחיל להסתכל פנימה לנפש שלך,להסתכל לאחור על הילדות שלך. אני בטיפולים פסיכולוגים מזה שלוש שנים.תוך כדי הטיפולים קיבלתי תמיכה ואומץ וסיפרתי לאחותי שנאנסתי על ידי בעלה בגיל 13. היא ישר שפטה אותי והאשימה אותי שאני זאת שהרסתי לה את הנישואין ושרציתי את הבעל שלה לעצמי. ניתקנו כל קשר לא שהיינו קרובות לפני…היא סיפרה לכל המשפחה והסיטה את אמא שלי מלדבר איתי. אמא שלי אפילו לא טרחה לשאול אותי איך זה קרה? מתי? איפה? כלום! התנערה מזה והדחיקה .חשוב לציין שגדלתי בלי אבא, אני והאחים שלי. מגיל 0. כשהייתי בת 13 אמא שלי הכירה את הבעל הנוכחי שלה, כל תשומת הלב היתה נטו אליו. אחי היה ממש קטן, וגדלתי ברחובות, הייתי שותה המון כדי לברוח. מרגישה שאנסו אותי בפעם השניה. איך ממשיכים מכאן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות