טוב אז ככה
אני ומישהו יצאנו 4 חודשים בערך
זה נגמר ביוזמתי כי הרגשתי שהוא לא יכול לתת לי דברים שאני רוצה
אח״כ הבנתי עם עצמי כמה הלכתי איתו ביד קשה ולא באמת נתתי לו את המקום שלו כי נורא פחדתי להיפגע
לקחנו הפסקה שבוע, שעדיין הגדרנו את עצמינו יחד..
אחרי ההפסקה הייתי ממש צריכה אותו, והוא לא היה שם.
הרגשתי פגועה והחלטתי לסיים את הקשר מתוך הבנה שיש לנו ציפיות שונות
הוא ניסה להילחם, אני אמרתי לו לשחרר.
בסוף שיחרר, ואז התחרטתי
הוא גר יחסית קרוב אלי, ניסיתי לדבר איתו
הבאתי לו משהו שהוא שכח אצלי יום אחרי ופשוט פרצתי בבכי
אמרנו שנדבר על זה אבל ידעתי שהוא רק רוצה לסיים את זה ביפה והוא כבר לא שם.
בקיצור דיברנו לפני חודש, אמרתי לו שאני לא אותה אחת, שהשתנתי. שאני יודעת מה אני מסוגלת לתת והחלטתי להציע לו שנקח שבועיים בלי מחוייבות ובלי כלום, רק שיראה איך הוא מרגיש, כמובן שהוא הזהיר אותי שאני יכולה להיפגע.
ועדיין לקחתי את הסיכון.
בשבועיים האלה, יש איזה מישהי שיצאתי איתה לפני שנה ואני חתכתי את זה כי אני לא נמשכת לנשים כמו שחשבתי. עם זאת היא עברה הרבה והיא שלחה לי הודעה וידעתי שזה יעשה לי טוב ולא טוב לראות אותה כי ארגיש רע כלפי הבנאדם שאני אוהבת.
בסוף החלטתי להיפגש איתה, לא קרה כלום.
רק דיברנו והבאתי לה חיבוק.
אבל עצם העובדה שנפגשתי עם מישהי שיצאתי איתה באופן רומנטי והייתה בנינו כימיה מינית גם, בזמן שהתחננתי אליו שייתן לנו צ׳אנס-מרגיש לי רע.
כי חשבתי גם שיש מצב שהיא רוצה אותי עדיין.
עכשיו אני והבנאדם שאני אוהבת יחד וטוב לנו
אבל זה יושב עלי לספר לו
ואני יודעת שהוא לא יסלח לי ויפרד ממני כי גם ככה הוא פגוע.
האם זה נחשב בגידה או משהו לא בסדר?
האם אני צריכה לספר על דבר כזה או שמוסרית אני יכולה להבליג. ברור לי שרק אני יכולה לענות על השאלה. פשוט אני ככ אוהבת אותו ולא בא לי לאבד אותו שוב.
כמובן שאמרתי לה שלא יקרה משהו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות