אני צריכה קצה חוט, מכיוון שאני מרגישה תקועה בחיים שלי.
אני לא נוטה לקבל את המציאות החברתית כפי שהיא מוצגת, אני חושבת על העולם ותופשת אותו באופן ניהיליסטי, ואני לא יכולה לראות בו משהו מעבר לזה. שום דבר לא מרגיש לי אמיתי בחיים על כדור הארץ כמו שהריקנות מרגישה לי וזה לא דבר רע בפני עצמו בעיניי, כי זה העניין, למי שמבין. אבל אני צריכה לשרוד בחברה שבה אני חיה ואני מרגישה את היצר אבל זאת חברה שאני לא מסתגלת אליה, ולא מותאמת אליה.
אני מאוד חוששת לגבי העתיד שלי, החיים שלי, מערכות יחסים, מצב כלכלי. אין לי מוטיבציה לעשות שום דבר שנחשב פרקטי ופרודוקטיבי, אין לי חלומות או שאיפות, אני מרגישה חוסר עניין וחוסר רצון, ואני שונאת להרגיש כסוג החלש של המין האנושי הזה, איזשהי הרגשה שתמיד היתה בי מגיל אפס.
אני מרגישה את הלחץ, אני בשלב כזה ששום דבר לא מוקדם ולא מאוחר לפי החברה אבל אני עוד שניה מפגרת, אני על הגבול, ולא היה לי הרבה עד עכשיו בכלל.
אני בקושי עוקבת אחרי המשימה שלי להשלים בגרויות, אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי בהמשך, ובכלל איך לקיים את הדבר שנקרא רצון ואיך להתאים אותו למבנה החברה.
אני מרגישה שהכל פאקד אפ ואני לא טובה במשחקים.
אני רוצה פשוט לחיות את ההווה כמו שאף אחד לא באמת חי אותו. אני ציידת לקטת בנפשי, אבל הציויליזציה היא עבודתם של עובדי אדמה. איפה מקומי?
תודה על הקריאה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות