היי. קצת רקע.
אני ובן הזוג שלי כבר כמעט שנתיים ביחד, שנינו בצבא, לא גרים קרוב אחד לשניה. נוסעים ברכב והתדירות שלנו להיפגש היא מדי שבועיים עד חודש.
לפעמים יוצא שאני נוסעת אליו, או הוא לחילופין נוסע אליי.
בפעמים שיוצא לי לנסוע אליו בסופי השבוע, אני פוגשת גם את המשפחה שלו המורחבת מדי פעמים. אני לא רואה אותם המון, אבל כשישנה אפשרות.
בעיני בן זוגי אני לא תקשורתית איתם מספיק, הם חוששים שמא אני אולי לא אוהבת אותם בגלל שאני לא מדברת הרבה.
אני מאוד משתדלת להראות נוכחות כשאני מגיעה(וזה גם לא הרבה מאוד פעמים בגלל שלא תמיד יוצא).
אני מציעה לעזור, אני עונה לשאלות כששואלים, אני מנסה להיכנס לשיחות אף שלפעמים לא מצליח לי, אני אוכלת מתוך הנימוס גם שאני לא רעבה.
יש לי רקע קצת בעייתי כשזה נוגע לאנשים, אני מאוד ביישנית, ומאוד שקטה באופי שלי. במיוחד עם אנשים לא בני גילי. אני לא מאוד מדברת איתם בפתיחות או בכלל, בעיקר כי היכולות החברתיות שלי מאוד נמוכות. אני מאוד מכונסת בתוך עצמי בחברת באנשים מבוגרים באופן כללי. ואין לי אף דבר נגדם, הם אנשים מקסימים ומקבלים. אני מאוד מכונסת בתוך עצמי באופן אוטומטי כי אני מרגישה שקשה לי להתערב בשיחות לפעמים ״ולהרגיש בבית״.
וזה דבר בעייתי, כשבן הזוג לא רואה אותי ככה הרבה ולכן הוא לא יודע איך לראות את זה עליי.
אני לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה להשאיר את המצב ככה. ואני מנסה לשפר את זה.
אני מאוד אוהבת את בן הזוג שלי, ואני רוצה להתחבב עליו ועל המשפחה שלו. אבל אני מרגישה שאם לא אדבר, לא אצליח. וזה דבר שלא בא לי בקלות בכלל, על אף נסיונותיי לעזור, להרגיש חלק, לנסות לדבר ולא תמיד להצליח… אני אשמח לעצות, לטיפים, לשיטות, לכל דבר שיעזור לי להיות יותר משוחררת ופתוחה.
ממש תודה.,)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025