סליחה מראש על החפירה..
אני וחבר שלי שמונה חודשים ביחד, אני בת 23 והוא בן 24. אנחנו נמצאים בזוגיות באמת טובה מכל בחינה, אוהבים אחד את השניה בטירוף, יש לנו חיבור באמת מדהים. הוא מסתדר ממש טוב עם המשפחה שלי והם מאוד אוהבים אותו וכנל גם הפוך.
אני רואה בו את כל מה שהייתי רוצה בשביל ההמשך והעתיד, יש בו את כל הערכים שהייתי רוצה בבעל לעתיד
זאת לא זוגיות רצינית ראשונה שהיתה לי והיו לי גם מערכות יחסים יותר ארוכות והרגשתי שאני יכולה ממש לראות אצלו את כל מה שחיפשתי והיה לי חסר אצלם
לאחרונה העלתי את הנושא של חתונה ושל עתיד, כי שמתי לב שזה משהו שלא עלה בכלל. לא בקטע שאני חושבת שאנחנו צריכים להתחתן עכשיו, יותר בעניין של תיאום ציפיות.
אני באה מבית דתי ושומרת שבת וגם בלי קשר הייתי רוצה להתחתן בגיל יחסית מוקדם גם מבחינת ילדים והכל, מדברת על אזור גיל 25, משהו שמרגיש לי לגיטימי לדבר עליו בגיל הזה ותמיד זה עלה בנושא שיח במערכות יחסים קודמות שהיו לי, גם יותר מהצד של הגבר
ברגע שהעלתי את הנושא החבר שלי פשוט חטף הלם, שאני בכלל חושבת על זה אחרי שאנחנו רק שמונה חודשים ביחד. בהלם שאני בכלל רוצה להתחתן בגיל הזה שמבחינתו סופר מוקדם. האמת שהייתי בהלם שהוא לא חשב בכלל על חתונה, הוא אמר שזה אפילו לא עבר לו בראש כל הזמן הזה שהיינו ביחד. שזה הזוי מבחינתי, כי מכל מה שהכרתי בגילאים האלה לרוב כן חושבים על חתונה שנכנסים לזוגיות ושמים לעצמנו בראש אם זה משהו שיכול ללכת לשם או לא, לא דווקא בשנה הקרובה אבל כן בטווח הקרוב.
בהתחלה הוא אמר לי שהוא לא מוכן לחשוב על זה בכלל אם זה מתאים לו או לא כי זה פשוט בכלל לא בראש שלו בשנים האלה
אחרי שהוא הבין שמבחינתי זה אומר שהוא מאבד אותי כי אני לא מוכנה עוד שנתיים רק להתחיל לחשוב אם זה בכלל מתאים לחתונה הוא התחיל בכלל לחשוב לראשונה האם אני מתאימה לו לחתונה, גם מבחינת הבדלי דת ודברים כאלה. אומר שהוא אוהב אותי בטירוף אבל צריך עכשיו גם לחשוב מעבר מבחינת אורך חיים שהוא קורה לעתיד והכל, שזה ממש הגיוני אני פשוט לא מבינה איך הוא לא חשב על זה עד עכשיו. זה אפילו מעליב כי אני מרגישה שאם אוהבים מאוד מישהו אוטומטית נדמיין גם עתיד איתו
דיברנו על זה המון והיו לנו שיחות קשות, הוא הציע שבתקופה הקרובה נדבר על יותר ציפיות לעתיד ודברים כאלה, אבל גם שהוא לא יוכל בתקופה הקרובה לתת לי תשובה אם הוא כן רואה את זה לחתונה או לא
אני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה לזרוק את הקשר לפח, מצד שני לא רוצה לחכות עוד שנתיים ואז להבין שהוא בכלל לא חושב שאני מתאימה או עדיין לא רוצה להתחתן לפני גיל 28
השאלה אם באמת כדאי לתת לזה סיכוי כשיש לנו ראיה כל כך שונה על זה? וכמה זמן להשאר ביחד אם כן בשביל לתת לו לחשוב על זה, שזה שוב הזוי בעיני שהוא חושב על חתונה בכללי רק מעכשיו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות