היי ככה בכל החיים שלי לא באמת הרגשתי חבר שרוצה לצאת איתי לדבר פשוט על החיים ולעזור בדברים שעוברים ולשתף, אני תמיד מרגיש שאיכשהו אני עם חבר נגיד או לצורך הייתי לא מזמן תחת חבורה שלא התחברתי כל כך לאף אחד שם, גם הם היו אגואיסטים ברמות וכל אחד היה תופס תחת כאילו הוא איזה משהו פשוט נמאס לי מהפוזה של אנשים חסרי מודעות וש״חברים״ עם פרצוף הצגה כל הזמן. יש לי בת זוג והיא מדהימה והכל ואני מאוהב בה בטירוף. אבל מה יקרה שנתחתן בעזרת ה היא תיהיה עם חברות שלה ואני במחשב כי אני גיימר.. וזה מה אני עושה כל היום אבל זורם לי אחת לשבוע לצאת עם חבר/ים ופשוט אין לי כי אני גר במקום מרוחק יחסית מהמרכז ואין לי רכב אישי שלי גר אצל ההורים בקיצור פשוט להיות שלם עם זה? ולתת לאנשים לבוא אלי לחיים? או להתחיל לצאת בעצמי לברים כי אולי יצא משהו משם אבל אני דתי ואז יראו שאני דתי אז פחות? אשמח לעצות..
אני נראה סה״כ סבבה ואני זורם פשוט חסר לי חברים אמיתיים ככה נראלי לפחות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות