היי,
אני סוחבת איתי טראומה שבמבט חטוף - אי אפשר לראות אותה ולהאמין גם אם אספר אותה.
אבל מגע של גבר זר יכול להרתיע אותי.
אני אדם מאוד חיובי וממשיכה הלאה, אבל הזכרונות האלה לפעמים לא עוזבים ומשתקים אותי.
לפני הרבה מאוד שנים עברתי הטרדה מינית קשה.
גבר שמאותו רגע שראה אותי, חיי הפכו לגיהנום עלי אדמות במשך קרוב לחצי שנה. אני עדיין אישה מאוד נאה אבל ... מתפקדת לא כפי שהייתי רוצה.
ממש במקרה שמעתי שהאדם הזה נפטר לא מזמן.
אני אומרת את זה במעט בושה אבל הרבה מאוד פחדים שלי נעלמו באותו רגע כי תמיד חשבתי שיזכר בי, יחפש אותי ויפגע בי אנושות.
אני מסוגלת כמובן לדבר ולצחוק עם גבר נחמד אבל ברגע שהוא מתקרב יותר מדי, אני מוצאת את עצמי גופנית הולכת מעט אחורה או שברגע ששולח יד לחיבוק או נגיעה סתמית אני מסמנת עם הגוף "לא".
כאילו... קופאת. קר לי ממש בגוף.
גרוע מזה, אם גבר מנסה להתחיל איתי, גם אם אני מאוד מאוד רוצה, כאילו נסגר מולי מחסום אוטומטית.
זה פוגע בי מאוד בקשרים שאני מאוד רוצה.
עברתי סוג של תרפיה אבל... לא עזרה לי.
אני ממש מפחדת למצוא את עצמי לבד ולא מממשת קשרים עם גברים שממש מוצאים חן בעיניי.
גם לא נעים לי מהם שבטוח הם חושבים שאני לא מעוניינת או עשו משהו לא בסדר בזמן שאצלי המנגנון דפוק וממש לא קשור אליהם.
מישהו יכול לתת הצעה למה אפשר לעשות?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות