אני בת 18 עוד מעט ואין לי אבא. אין לי אחים ולא גדלתי עם דמות אבהית בחיים שלי. ותמיד ראיתי איך חברות שלי עם האבות שלהם וקינאתי בהן ממש. ואני בכלל לא מסתירה את העובדה שאין לי אבא, להפך אני תמיד הופכת את זה לבדיחות, נראה לי שאני עושה את זה מהכחשה שאני באמת רוצה מישהו כזה בחיים שלי. ושמתי לב שמהגיל שהתחלתי להימשך לבנים, תמיד הם היו נראים גדולים, או בוגרים. וזה קרה לי כל הזמן עד עכשיו. אני לא מסוגלת להסתכל לכיוון בנים שבגילי. רק כמה שנים ומעלה. עם כל מי שיצאתי עד עכשיו הם היו כמה שנים מעליי, ויותר גדולים ממני פיזית, חכמים יותר נפשית, וכו.. זה מה שעושה לי את זה, ואני מרגישה שזה לא תקין, לטפל בזה? ואם כן איך..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות