טוב אז אני בת 19 למדתי וחייתי את כל החיים שלי במקום דתי שלא הישתלבתי בו בשום צורה ולכן ביליתי את רוב הזמן שלי בבית עם עצמי כתוצא מכך לא יצא שהכרתי בנים באופן אישי (חוץ ממשפחה) עד גיל מאוד מאוחר בחיים ובעצם עד היום אפשר לומר שלא היה לי קשר עמוק עם אף גבר בטווח הגילהים שלי וזה נורא חסר ויש לי כל הזמן תחושה שאני מפספסת את אהבת נעורים שלי ובאופן כללי מרגיש לי שאני מפספסת הרבה דברים בגלל האופן שבו גדלתי הבעיה היא שאין לי כל כך דרך לעשות דברים כמו לצאת למסיבות ולברים כי כל החברות שלי ממש לא בכיוון הזה ואני לא אוהבת ללחוץ על אנשים לעשות דברים שהם לא שלמים איתם רק כי אני רוצה ואין לי כמעט שום דרך להכיר אנשים חדשים שהם יותר כמוני. ולפני שתיעצו לי לחפש עבודה שדרכה אני יכיר אנשים עשיתי את זה הבעיה היא שאני תמיד הכי קטנה במקומות האלו לדוגמה עכשיו אני עובדת עם אנשים שרובם בני 25-30 ואנחנו לא באותו ראש וזה לא מתאים שניהיה חברים אחרי העבודה. וכן גם אפלקציות ניסיתי והזדהזתי עד עומקי נדמתי אז אני לא מתקוונת לחזור לשם בקרוב.
עוד כמה פרטים עליי אני נחשבת יפה פלוס אז המראה שלי הוא לא בעיה שלי בכלל וגם יש לי חוש הומור ואני חכמה ואני מאלו שיכולים לפתח שיחה כמעט מכל דבר אז זה לא שאני דג או חסרת אישיות
אז בריצור אני באמת לא מצליחה להבין למה החיים שלי נראים כך בהבט הזה בגיל הזה ואני באמת ישמח אם מישהוא יאיר את עיניי לבעיה
נ.ב יש לי דסלקציה אז סורי אל כל השגיאות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות