היי,
אני עובדת במקום משפחתי, ותיקה ומאוד מוערכת. השיחות בין החברים שהקיפו אותי עם השנים היתה תמיד צחוק על מישהו מול מישהו או בכלל בין כולם אבל כל זה, גם כשזה היה בינינו, אהבנו באמת אחד את השני,
היו בינינו ממש שיחות אמיתיות קבועות על נושאים קבועים, חיבקנו, כאבנו והיינו זה לצד זה בצורה הכי אמיתית וקרובה בין אנשים. כולם פחות או יותר היו בפרופיל האישיות שלי היום. עם הזמן, כשהוותיקים עזבו, הגיעו קבוצות וסוגים שונים של אנשים חדשים, רובם מאוד ציניים, משחקי קרוב-רחוק, חם-קר, חברים עד לנקודה מסויימת וכשהם צוחקים אחד על השני, וגם מאחורי הגב, הם ממש לא מצחיקים אותי כי הם נטו ציניים ולעגנים. אין חום אמיתי בין אף אחד לאף אחד. עם רובם אין לי חיבור חזק, השיחות הן תמיד עד לקו מחשבה מסויים ויש תמיד את הגורילה שחושבת שאם היא מרימה את הקול ומתעקשת אז צריך להתקפל ויש הרבה שמתכופפים לכוחנות הזאת (שלצערה לא קורה איתי כי בעצם שום דבר כבר לא מרגש אותי בחיים).
בקיצור, אני מתגעגעת לחברים שלי שכבר אינם, הכל מבחינתי ריק מתוכן, אני לא מצליחה להתרגל למרקם החדש, לא קיים עניין ממשי והרבה מתנהגים בסוג של הצגה למראית עין.. מכופפים ידיים אחד לשני, לועגים מאחורי הגב, צוחקים כמו חבורה של חסרי ביטחון בלי מטרה והכל קר…
כמובן שיש את הידידים שמעמיקים איתם שיחות אבל לא כל יום מופיעה לה שיחה כזאת…
וגם בתחושה האישית פרופיל האישיות שלי שהיה גם אותו פרופיל אישיות של החברים שלי בעבר - כבר לא שייך. הכל השתנה , אני חשה עובדת במקום אחר כשבעצם לא עשיתי את השינוי הזה ובטח לא מבחירה. קשה לי מאוד, מישהו יכול לתת עצה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות