היי, אני בת 26. סיימתי תואר ראשון שלא מעניין אותי בכלל ואין לי מושג למה למדתי אותו ועוד סיימתי בהצטיינות....(כנראה שאני ממש אוהבת להתעלל בעצמי..). מאז התואר עברו בערך 3 שנים ואני רק נודדת בין עבודות מחפשת עבודה שהכי פשחות אסבול בה ומה שקורה שאני רק סובלת יותר ויותר...
אתחלתי ללמוד משהו אחר אבל היה לי מאוד קשה ועזבתי.
אני לא יודעת מה לעשות כי אין לי ניסיון חוץ מאשר במקצוע (שממנו אני רוצה לברוח) אז יוצא שאני יכולה להגיש מועמדות למשרות שהם בתחום שלי.
בנוסף, חשבתי על תואר ראשון נוסף אבל זה גם דורש השקעה (ואני לא יודעת כבר כמה יש לי), דורש זמן (אני בת 26 ואסיים בגיל 30+) וכסף.
מה שמפריע לי שאני מאוד טוטאלית - אני לא יכולה גם ללמוד וגם להקים משפחה. יוצא שאני אתחיל את החיים שלי אחרי גיל 30 שזה לא האידיאלי בשבילי...(אני יודעת שזה נשמע רע - אבל אני ממש רוצה ילדים...).
אמא שלי אומרת לי שאף אחד לא באמת אוהבת את העבודה וצריך פשוט להתרגל ולהגיד תודה שיש עבודה (כי היום המצב על הפנים).
מה עושים?
האם משהו דפוק בי שאני לא מצליחה להתמיד בעבודות וכל פעם נכנסת לעבודה במטרה לברוח מהקודמת ולחפש שוב עבודה?
איך מוצאים מה אני אוהבת אם אחליט ללמוד? הכל כבר נראה לי סתמי כל כך כל המקצועות שרצים ללמוד אותם (שהם לא מחשבים או הנדסה...שאני לא טובה בהם).
עזרה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025