אני בא מחברה סגורה שבה נשים וגברים חיים בהפרדה מוחלטת, וגדלתי בילדותי ובחרותי בנתק מוחלט מנשים בחורות, וככל שעוברות השנים אני מרגיש כמה שזה קשה לי וכמה שזה חסר לי רק החום הזה. ואני יודע שלחבריי החילונים זה לא ככה, וגם שאצלי זה לא עניין של חרמנות או משהו כזה, רק עניין של חום ומגע.
האם למישהו יש מושג להסביר את זה? זה הגיוני? איך מתגברים על זה? כי זה ממש מקשה ביום יום.
והאם זה הגיוני שבחורה תסכים רק לשבת לדבר איתי על זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות