היי, אני מניחה שזה הגיוני להרגיש לבד בתקופה כזאת, אבל זה כבר התחיל מלפני המלחמה ובעצם מלווה אותי בתקופות במשך שנים. הרבה חברים נכנסו לזוגיות רצינית ונעלמו מהרדאר לגמרי או שכבר אין את אותו קשר איתם כמו פעם, חברים רבים מתחתנים, וגם הרבה מהחברים שכן בקשר בתקופה הזאת תקועים עם בני הזוג ולא באמת ניתן להיפגש איתם.
מעולם לא הייתה לי זוגיות אמיתית, היו לי 3 פעמים קשרים שכל אחד מהם נמשך גג גג חודשיים ו2 מהם מאוד פגעו בי כי הם פשוט עזבו אותי בלי שום סימנים מקדימים כי לא מתאים להם כרגע. לא מבינה למה כל החיים כל מי שהכרתי היו בין מערכות יחסים, גג שנה שנתיים רווקים ותמיד היו במערכות יחסים ארוכות. נכון, אני יודעת שלא תמיד הכל מושלם בזוגיות, אבל אני מתקשה להאמין שכל האנשים שהכרתי שהיו או שנמצאים כרגע בזוגיות בהכרח סובלים או מאושרים פחות ממני.
אני מפחדת שאשאר לבד לתמיד, או שאמצא את עצמי מתפשרת בגיל 30 פלוס על מישהו שלא באמת טוב לי איתו.
גם בתקופות הכי פורחות שלי, מוקפת בחברים משפחה וטוב בעבודה תמיד כאב לי שאין לי בן זוג ואיכשהו המחשבות שלי תמיד נדדו לזה והתחלתי להרגיש בודדה..
מישהו היה במצב שלי ויכול לעודד אותי שיהיה בסדר ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025