טוב אז ככה.
אני דתייה לאומית כזה.
מגיל 14 עד 18 הייתי בפנימיה בדרום ככה שכל החברות שלי משם כמעט. חלק המשיכו לסמינר שזה עוד פנימייה, ואני לא.
מגיל 18 אני עובדת
ואני בבית
מרגישה החמצה שלא הכרתי חברות בעיר שלי ויצאתי וביליתי.. כאילו הפסדתי את הגילאים הכי חשובים של לבלות וליהנות על אשכרה להיות לבד, חרדה חברתית ודיכאון.
גרתי בבית עם ההורים לבד
עכשיו ב2023 אחותי חזרה הביתה
ועדיין יש לי לחץ קצת מלהכיר חברות חדשות
ואני מרגישה חוסר ביטחון ליזום..
לא יודעת איך להתגבר על זה, פחד להרגיש נדחפת
והתחושה החמצה שלא ניסיתי להתחבר קודם ונמנעתי גורמת לי לעוד יותר סבל, המון סבל
מה לעשות?
אני מנסה לטפל בחרדה שלי בטיפול, אני חברותית מאוד, פשוט לא מצליחה ליזום. לא מנסה מהלחץ.
ואני יפה, יש לי סטייל נדיר, אני חברותית, אבל חסרת ביטחון ברמות איזה יופי?
מרגישה שמאוחר כי דתיות מתחתנות מהר, ובאלי להתחתן אבל זה לא מסתדר לי עם חיי חברה, נעזוב את העובדה שלא יצאתי לדייט בחיים.
וכבר יש לי חברות נשואות ומאורסות..
בקיצור, הלפ
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות