שלום, ב4 חודשים האחרונים הייתי בזוגיות עם בחורה בת 20 אני בן 25. הייתי מאוהב בה ממש, והיו לי מערכות יחסים רציניות לפני ולקחתי אותה גם ברצינות מאוד. היה לנו תקופה טובה במלחמה שהתקרבנו מאוד בגלל החוסר מעש ועכשיו היא חזרה ללימודים והכל נהיה קשה ורבנו המון. ריבים קשים שכמעט נפרדנו בגללכם אבל הצלחנו להרים את הראש ולהשלים. בשבוע האחרון אחרי שכמעט נפרדנו עדיין רבנו ולא היה טוב. מאוד מאשים גם את עצמי. אולי יכולתי להיות יותר אוהב ופחות קטנוני. אבל גם היא הייתה מאוד קשה איתי בזמן הזה. לפני כמה ימים היא סיפרה לי שהיא בגדה בי עם מישהו מהלימודים שלה. התנשקו מרצון שלה. ולא עצרה את זה והמשיכה לבלות איתו. יום אחרי היא סיפרה לי. אחרי הצצה בשיחות שלהם ראיתי ששבוע שלם היא דיברה איתו וזרמה איתו על ההתקרבות שלו אליה ולא עשתה כלום בשביל לעצור את זה והבינה טוב מאוד לאן זה הולך. גם עכשיו היא מודה שהיא רצתה אותו. עם זאת היא אומרת שהיא אוהבת אותי. ואני אוהב אותה. מאוד. קשה לי לוותר עליה. היא עדיין מושלמת בעיני. היא גם מניאקית בעייני אבל זה לא סותר. בעיקר אני מרגיש אשם ושבגלל איך שהייתי קשה איתה היא הרגישה חיבה מגבר אחר ואימצה את זה. כמובן שגם כשהייתי קשה הייתי אוהב ומחבק אבל גם אולי קטנוני ופשוט רציתי שהיא תראה לי אהבה ללא תנאים. כי תמיד הרגשתי שהיא אוהבת אותי רק שאני עושה בשבילה וקונה לה ומוציא אותה ולא בגלל מי שאני פשוט. אבל כן יודע שהיא באמת אהבה אותי. אני חושב. השאלה שלי אם לסלוח ולנסות לא לוותר עליה. אני בן 25 ואני לא מחפש הרפתקאות יותר. אני כן גבר שמקבל הרבה הצעות אבל אני רוצה אותה. עם זאת יודע שאני רכושני ולא אוכל להוציא מהראש את הבגידה הזו ולעבור הלאה. היא גם לא מאוד מצטערת על זה היא אפילו אמרה לי שהיא לא פוסלת את האופציה להיות איתו אם נפרד.
אני רוצה להבין אם להלחם או לשחרר ולקוות שיעבור לי המחשבה שהיא הכי טובה. כי אני מפחד לפספס את הדבר שהכי אהבתי בעולם, האם זו אופציה שיכולה להוביל לדבר טוב? לסלוח לה ולחזור אליה ולהשתיק את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות