כשהייתי ילד קטן זה לא היה ככה, אבל ככל שהתבגרתי התחלתי להתרחק מנשים יותר ויותר.
עם הזמן זה כבר הגיע למצב שאני ממש מרגיש אי נוחות להיות בסביבת נשים, ואני מנסה לצאת כמה שיותר מהר מאינטראקציות שיש לי עם נשים. למשל שיש קופאית שמעבירה לי את המוצרים בסופר, או רופאה שמטפלת בי, או סתם קולגה לעבודה שאנחנו מדברים על ענייני עבודה, אני מנסה כמה שיותר מהר שהאינטראקציה בנינו תיגמר כי אני מרגיש לא בנוח שיש מסביבי אישה.
גם למשל אם אני אצטרך לפנות למישהי בעבודה לגבי משהו שקשור לעבודה אני לא אעשה את זה, אלא אם כן אין אופציה אחרת. וגם אם למשל אני אכנס לחנות ואצטרך עזרה, אני אפנה רק לעובד גבר ולא לעובדת אישה.
במסגרת העבודה אני לא יושב בחדר של העובדים בגלל שיושבות שם גם עובדות.
עם אימא שלי כמובן זה לא ככה, ואנחנו בקשר טוב מאוד. עם אחותי זה קצת אבל לא כמו עם בחורה זרה.
כחלק מהאי נוחות הזאת כמובן שגם מעולם לא הגעתי למצב של קשר זוגי עם בחורה או משהו מיני. אני סטרייט לחלוטין. גם לא מפריע לי שאני רווק.
למה זה ככה? ממה זה נובע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות