מאז שסיימתי תיכון החלטתי שאני לא רוצה יותר בחיים שאף אחד יסתכל עליי עם האבחנה הזאת עם כל ההכללות והסטריאוטיפים וסירבתי לכל המסגרות של האוטיסטים והבעלי מוגבלויות שהציעו לי , החלטתי שאני לא אעמוד יותר בחיים מול אדם שידע שאובחנתי בזה והוא יסתכל עליי כ״המוגבלת״ עברתי מספיק טראומות מזה לא יכולה יותר
להתמודד עם זה
העדפתי להשאר לשבת בבית לכל החיים ולא מספיק שזה קשה לי גם גיליתי שהאבחנה שלי כתובה בתיק הרפואי שלי בקופת חולים וכל רופא שאני אלך אליו יראה את האבחנה כשהוא יראה את התיק הרפואי שלי , ויש לי בעיות של נשירת שיער כבר שנים ועוד בעיות נוספות שמטרידות אותי ואני לא מעזה ללכת לבדוק בגלל זה
האבחנה הזאת סוגרת לי אופציה לעבוד בעבודה נורמלית וגם דברים כמו רישיון נהיגה למשל ועם זה אני עוד יכולה לחיות
אבל לא יכול להיות שהיא מונעת ממני דבר כל כך בסיסי כמו ללכת לרופא ולקבל יחס אנושי כמו כל בן אדם!
נמאס לי , באמת שנמאס לי אין לי כח יותר להתמודד עם הדברים האלה
תמיד מתייחסים אלינו כ״המוגבלים״ ״הבעלי צרכים מיוחדים״ מתייחסים אלינו כמו אל ילדים שלא מבינים כלום שזקוקים ליחס מיוחד והיחס הזה דווקא מגיע בעיקר מכאלה שיש להם ידע מקצועי בנושא
מגיע לי שהאבחנה והאחוזי נכות לא יפריעו לי בשום מקום שאני ארצה ללכת אליו .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות