אני לומדת תואר שמבין כל התארים הכלליים הוא כן נחשב באופן יחסי. כמובן שזה לא מדעי המחשב או רפואה, כי החיים לא ממש איפשרו לי ללמוד במשרה מלאה וגם אם להיות כנה, אני לא מספיק חדה מחשבתית בשביל מקצועות כאלו.
אז אני לומדת תואר שמעניין אותי ומקווה לטוב. נחמד לי, אני בעבודה טובה שאני אוהבת עם סביבה צעירה ותפקיד טוב, אבל אני לא רואה את עצמי בלופ הזה של עבודה בית בית עבודה לטווח הרחוק.
אני רוצה עתיד אחר, אני רוצה שלא יחסר לי כלום כלכלית ונפשית
אני רוצה למצוא משהו שיניב לי סיפוק, שישמח אותי לעשות כל יום בעתיד שלי אבל אין משהו כזה,
הכל אפור ומשעמם ואני מרגישה שאני לא בנויה לחיים האלה של העולם המודרני. אני רוצה, אבל אני לא מוצאת את עצמי. לא משנה כמה אני מנסה ומחפשת.
בחיי שמעולם לא ידעתי מה לענות כששאלו אותי ׳מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה׳ גם בתור ילדה לא היה לי מושג.
עשיתי אבחונים, קראתי מאמרים, הכל משעמם אותי והכל מרגיש לי לא אני.
וזה גורם לי לחשיבת יתר, וזה מדכא. למה אחרים כן ואני לא?
אין לי גם עם מי לדבר על זה כי כולם סוג של זורמים עם החיים ואני מאוד כבדה בנושא הזה.
המשפחה שלי ללא אמצעים כלכליים אז זה גם מוביל לתסכול,
קשה לחיות כאן
איך אני יכולה להתחבר לעצמי ולהבין מה כן מתאים וכדאי לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025