נפרדתי מחבר שלי ממש רגע לפני המלחמה. שבוע לפני שהתחיל הכל.
וזה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים. זה שבר לי את הלב וכמובן לו זה בטח כאב יותר.
הוא היה האהבה הראשונה שלי. אני מרגישה שלא הייתי סבלנית מספיק, וחששתי מכל מיני דברים.
אני כל כך מתגעגעת לקשר איתו. לחיבוקים שלו, להכל.
הוא היה בבסיס בדרום ואני במקום אחר רחוק, כל הזמן חשבתי מה אם אני יכולה להשיג מישהו טוב יותר, ומבינה שזה היה מטומטם.
אבל כל הזמן הייתי בחרדה , מחשבות כמו מה אם הוא יעזוב אותי, מה אם אנחנו לא מתאימים בכלל, למרות שהתאמנו, ואני מרגישה שא אחד לא יבין אותי כמוהו.
בכל מקרה עכשיו כבר חצי שנה אחרי הפרידה. הייתי הכי "חזקה" וגאה ולא יצרתי איתו קשר כמעט בכלל, חוץ מפגישה אחת שיזמתי אחרי שהשתחרר, וממש שמחתי לראות אותו.. והוא חסר לי.
מצד אחד אני לא רוצה לשבור לו את הלב שוב, ולשחק בו, כי לא מגיע לו
מצד שני אני מתגעגעת אליו.
אני לא חושבת שנחזור בעיקר כי הסיבה שנפרדנו היתה מורכבת. אבל ממש רוצה להתחיל מחדש. ואני לא רוצה להתחיל מחדש עם אף אחד אחר..
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות