אני חייב לציין לפני שזה לא נפשי או משהו אני מאוד מודע להכול רק תקוע בחיים.
אני סיימתי לימודים ארוכים מאוד וקשים כי גם לא למדתי בילדות בכלל בכלל וכל הצרות שהיו לי כל החיים עלו לי והתחלתי לשקוע בחיים ולהיכנס למעין לופ כזה שחוזר על עצמו.
אני לא מוצא עבודה מאז תחילת המלחמה ולא עובד ובעיקרון לא עושה כלום יותר מידי ואני עדיין גר אצל ההורים, אני מנסה לחפש עבודה ואז אין לי כוח וככה כל יום שעובר.
אני לא יודע מאיפה זה נובע לי אם זה הכוחות שנגמרו לי במהלך כל זה שלמדתי והחיים, אם דברים בילדות או חוויות שלא חוויתי וכו
או שזה בגלל בעיות קשב וריכוז שאף פעם לא טיפלתי בהם כמו שצריך וגיליתי שהתסמינים הם דחיינות שזה מה שיש לי ואי יכולת סדר ולעשות דברים וככל שמזניחים את זה זה פוגע יותר.
אני כבר לא יודע מה הבעיה האמיתית, אני תמיד חושב שאם אמצא עבודה אז הכל יסתדר לי ואז אחפש דירה ואצא מהבית של ההורים.
אבל שאני חושב על זה לעומק תמיד אמרתי ככה שאם אסיים את התואר אז זהו הכל ילך לי חלק ואעלה על דרך המלך ובפועל זה לא קרה.
מסביבי לאף אחד לא באמת אכפת רק תוקעים מילים ומאשימים אותי לא שאני לא אשם אבל בואו לא אומרים ככה לבן אדם שתקוע, שיעזרו לי באמת ולא לתקוע מילים.
מה אתם חושבים??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות