רווקה עם תינוקת, הכרתי מישהו שהוקסמתי ממנו אבל לא נמשכת ועושה השוואות, מה לעשות?

היי
אז הסיפור שלי הולך ככה.. ואני רוצה לשמוע עיצות של אנשים שעברו דבר או שתיים עם הלב שלהם ויכולים לייעץ לי הכי טוב.

אני רווקה עם תינוקת עם האבא היה לי קשר לא טוב בעליל שהיה קיצוני במלוא מובן המילה.. מלא פרידות ואי וודאות הוא לא היה גבר רציני ב״פרידות״ יעני ריבים בנינו היה בוגד בי ויש לו בעייה בשליטה על כעס ובעיות התמכרות קלות לכל מיני שטויות והיה בנינו ריבים על בעיית תקשורת ואימון ומה לא הוא לא היה הסגנון שלי אבל משו בו משך אותי אליו מאוד בקיצר טיפוס שעבר ילדות חיים לא פשוטה והיה חוגג תחיים במסיבות ואלכהול באלגנים לא ידעתי את כל זה כשהכרנו ורק עם הזמן וההריון המפתיע שהגיע אחרי כמה חודשים בודדים של היכרות בגיל 35 ילדתי לו בת וכל הזמן הזה בקשר הרגשתי הכי בודדה שיש תמיד רציתי שנהיה משפחה מאוחדת בגלל זה גם החזקתי תמיד מעמד בקשר והאמנתי שאנחנו נלמד להשתנות אחד למען השני היו רגעים יפיים חמימים שבאמת לא יכולים לקרות לי עם מישו אחר והרגעים האלה היו הרגעים הכי טובים שלי אבררר ותמיד התאמצתי בשבילו וכל מה שהוא רצה עשיתי בשבילו ותמיד רציתי לגעת בו ולחוש אותו פיזית ובאמת דאגתי לו והכל עשיתי בכייף אמיתי ותמיד חיפשתי לשמח אותו ומה לא
אממה בערך כמה חודשים אחרי הלידה נפרדנו סופית הוא זה שיזם את הפרידה האחרונה ואני עם הזמן הבנתי שזה לא קשר שהייתי בוחרת לעצמי או לילדה שלי ושהיה לי ממש טראומה מהקשר

אממה אחרי תקופה של החלמה קצרה הכרתי בחור עם פנים של מלאך משהו שלא רואים כל יום באמת גבר שבעיני יפה תואר במלוא מובן המילה ויצא לנו להכיר והפגישות הראשונות היו ממש כמו חלום בשבילי הרגשתי על זרי דפנה ופתאום מישהו שליו כל כך ולא כעסן ופתאום רואים אותי ומכבדים אותי ומישו שהוא רגיש אלי ומחפש את צומת הלב שלי והייחס שלי ובאמת שהוקסמתי וידעתי מידית שהוא הגבר שאני רואה איתו את עצמי עד סוף חיי נעים הליכות שקול מנומס גבר של החיים !!
אממה אחרי תקופה אני הרגשתי ירידה ברגשות שלי משהו במשיכה שלי אליו וברגש כאילו לא נפתח

עם אבא של הילדה שלי היתה לי משיכה מטורפת והוא לא היה הסגנון שלי כל כך ואיתו שהוא הסגנון שלי המשיכה לא חזקה כמו שהיה לי וגם הריגושים והלב שלי כאילו לא מצליחה באמת להתחבר לטיפוס שהוא.. אני לא רצה אליו כמו טיפשה מאוהבת בכל הזדמנות שיש לי ואני לא כל הזמן מחפשת את המגגע שלו למרות שאני די אוהבת את המגע שלו אבל כאילו לא רודפת אחרי זה כמו שרדפתי

חייבת לציין שחיצונית יש בינהם מאוד דימיון אני יש לי טיפוס חיצוני די דומה לגברים שאני אוהבת אבל הפנימיות שלהם שונה במהות ואני לא יודעת מה זה הדבר הזה שמונע ממני להיפתח אליו עד הסוף

אני כל הזמן עושה השוואות ומחפשת מה לא טוב וכאילו לא מצליחה להיפתח
ותמיד עובר לי בראש שעוד מעט גם הוא יגלה מי אני ויעזוב אז מראש אני גם נעולה עוד יותר
מה עושים? זה משתפר עם הזמן?

אני ממש רוצה לאהוב אותו מאוד ושיהיה לי פרפרים בבטן ושאני יסתכל עליו ואני ירצה לגעת בו בלי סוף ולהצטמרר מכל מגע שלו

נ.ב אני והאבא בקשר חברי למען הילדה ועמדתנו לא השתנתה הוא נשאר אותו טיפוס ואני כבר הבנתי שהוא לא רציני ואף פעם לא היה..