מאז שהתגייסתי לצבא הייתה לי מטרה למצוא חבר, מישהו נטו להנות איתו ולאהוב אותו וכל מה שכלול בכך. חיפשתי בכל מני מקומות ואתרים עד שהבחור הראשון הגיע אליי דרך האינסטגרם ואחרי שדיברנו שבועיים והיה סבבה בסהכ נפגשנו ובאתי בלי רצון בכלל למשהן מיני. נפגשנו אכלנו היה סבבה וישבנו באוטו שהוא אמר בואי נשב מאחורה והבנתי את הקטע שלו והוא בא די בשביל זה לפי הלחץ בפנים שלו ולא הייתה לי בעיה והתנשקנו רק שחשבתי ששם זה יעצור. זאת אגב הייתה הנשיקה הראשונה שלי.
הוא אמר בואי אליי הביתה ובכל ההתרגשות הסכמתי. בבית התנשקנו עוד קצת והוא ביקש שאני ארד לו ולא רציתי בכלל אבל לא אמרתי לא וזה קרה והרגשתי נורא והיה מגעיל, בעיקר זה שבדיעד לא נמשכתי אליו בכלל והיה לו אופי מזעזע.
זאת הפעם הראשונה. מאז יצא שנפגשתי עם עוד בערך 4 בנים במטרה להכיר ולדבר וזה תמיד התגלגל לשם. למרות שלא רציתי לא אמרתי לא. בין אם זה מישהו שרצה לשכב והביא אותי לכאלה חדרים ששוכרים לפי שעה והרגשתי נורא ולמזלי לא באמת שכבנו אבל היינו שנייה משם ולא בזבזתי את הפעם הראשונה שלי.
או מישהו שאשכרה התווכחנו למה הוא צריך לקחת לי את הבתולים עוד לפני פגישה ראשונה ושדיברנו שבוע. וגם איתו נפגשתי בבית למרות שאמרנו בחוץ קודם וירדתי וביד ולא הסכמתי לשכב ושם זה נגמר, בבכי שלי אחרי.
ועוד 2 שיצא משהן כזה, ירדתי, עשיתי ביד וכל כך רציתי שלא.
הכל קרה בערך לפני שנה חצי שנה ואני עדיין מרגישה מזעזע. עשיתי דברים עם בנים שלא הכרתי, שלא נמשכתי אליהם, שבקושי דיברנו ולא הייתה הרבה כימיה בכלל ותמיד נסעתי שעה פלוס להיפגש וזה כי פשוט לא אמרתי לא כי לא היה נעים. כמובן שלמדתי מזה ומהטעויות האלה אבל שנה אחרי זה וזה עדיין אוכל אותי, למה עשיתי את זה ואיך אני מרפאה את הצלקת הזאת ושוכחת ממה שהיה ואיך זה לא ישפיע על מע יחסים עתידיות, פחד שאני ארגיש ככה רע שוב.
מה אני יכולה לעשות? אולי ללכת לפסיכולוג? איך אפשר לשכוח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות