אז ככה
אספר קודם כל במעט על הילדות שלי,
המצב בבית לא היה טוב, ולכן יצאתי לפנמיות בגיל 10 ומגיל 15 אני עצמאית ועובדת, וסוג של אבא ואמא לעצמי.
במהלך השנים בפנמיות צברתי חברים בנים ובנות, חברות נפש אמיתית של ממש, ללא כוונות לקשר רומנטי, אלא מתוך הזדהות, וחברות אמת
עכשיו לעניין
אני בזוגיות שנתיים וחצי, ובן הזוג נפרד ממני, כי טסתי עם ידיד לחו"ל, אני נשבעת בכל ליבי, שלא קרה ביני לבינו שום דבר.
ההפך, מגעילה אותי המחשבה, רק מלגעת בו, או להיות איתי בסיטואציה מינית כלשהי.
בנוסף? אבא שלו אמר לו שאני בוגדת והוא צריך להיפרד ממני.
עכשיו? נותרתי שבורה, בוכיה, הוא קריר כלפיי, ופשוט לא רוצה אותי,וזה כ"כ קשה לי.
אשמח לדעת את דעתכם בנושא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות